TheYeshiva.net - Rabbi YY Jacobson

TheYeshiva.net is currently experiencing technical difficulties. Our apologies for the interruption.
We are working to resolve it as quickly as possible.

Does God Really Care About Me Individually?

We Are the People Who Integrate Six and Seven

2Comment
Call-in
Listen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
7053
MP3
MP4
Source Sheets
Copy Embed

Class Summary:

This class was presented on Thursday, Parshas Chukas, 8 Tammuz, 5779, July 11, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY

Categories

Please leave your comment below!

עהע
עזריאל הכהן ענגל -5 years ago
שיעור ה חוקת מקושש
ב''ה. יום ה' פר' חקת תשע''ט – שיעור בלקוטי תורה מאת הרה''ג והחסיד מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

פר' שלח דף מב ג: מאמר ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים וגו'.

יש כאן קצת ביאור על כל הנ''ל, לפעמים הבעל התניא נתן ביאור בהמשך השבוע או בשבת שאח''כ, ולפעמים יש ביאור לביאור. בכדי לסגור את כל הפינות וע'פ רוב להבין מהיכן המקורות של הרעיונות וכו'.

(אגב, חשוב מאוד לדעת לכל אורך הדרך, שמה שבעל התניא כותב, אפשר ומומלץ לסמוך על זה בלב רגוע וללא שום חשש של אג'נדה וכדו' ח''ו, כי לא מדובר כאן ח''ו בדמיונות וכדו', הרי ידוע שהוא היה תלמיד חכם מופלג, וידע כל התורה כולו על בוריו בנגלה ובנסתר, מה גם שהבין היטב בכל המדעים, פיזיקה, אוסטרונומיה ובכל הפסיכולוגיה למיניהם וכו' וכו', כל מה שמלמד נלקחו מהמקורות, מה גם שהוא היה דייקן גדול מאוד וידע הלכה למעשה על בוריו, הרי הוא חיבר את השולחן ערוך הרב משם אפשר לראות את הגאונות בנגלה, אך אם לומדים היטב מה שכתב על פנימיות התורה, רואים שאין למעשה הבדל והכל זה אחד. כך שאם אנו מיישמים את ההלכות של נגלה בשטח מומלץ ג''כ ליישם את ההלכות של פנימיות בשטח וכך תזכו לראות את האורות הפנימיים).

הקטע הראשון, לפי הגמ' ואספת דגנך וכו' תלוי אם עושים רצונו של מקום או לא כנ''ל. אדם חורש בשעת חרישה וכו', תורה מה תהיה וכו', ר' ישמעאל וכו' ועלתה בידם משא''כ רשב''י לא עלתה בידם וכו',

ולמדנו שההבדל בכל מאודך, תלוי בזה, אם תצטרך לעבוד או לא. דהיינו עושים רצונו של מקום תלוי אם זה בכל מאודך.

לכאורה צריך להבין, למה שהגמ' יגיד אין עושים רצונו של מקום. אלא עושים רצונו של מקום , הכוונה של ''עושים'' זה שמייצרים את רצונו של מקום.

דיברנו באריכות על אהבה שמגיע מממלא, אהבת החיים וכו'.

עושים רצונו של מקום זה אהבה שמגיע מבכל מאודך, שזה סובב כל עלמין....

(קצת ביאור ע"פ מקושש עצים הנ"ל הנה פי' עושים רצונו של מקום וכו' כי מקום הוא בחי' ממכ"ע הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו הנה מקום אתי לכי ומעטי א"ע שנעשית ראש לשועלים להחיות בי"ע בחי' מקום ורצונו של מקום שהוא כתר דרחל כי לעולם דברך נצב בשמים שכתר דרחל הוא בשמים ז"א בעלה וט"ס אחרונות דילה הם לבדם שירדו למטה בעולם הבריאה [עמ"ש מזה פ' במדבר ועיין מק"מ בפ' בחקתי דקי"ג ע"ב בשם הרח"ו ט' חלקים שבבריאה כו' ע"ש] והנה מחצות לילה נקודת רחל (עיין מק"מ פ' אמור ד"צ ע"א) תחת המטה (ע' ביונת אלם פצ"ג) משבחת ומזמרת בתשוקה נפלאה נר אלקים העולה מאליה בדביקה וחשיקה להתכלל בא' ממדותיו ית' שבבחי' אצי' דאיהו וגרמוהי חד כנ"ל וכמ"ש למען יזמרך כבוד כו' לעולם אודך שדוד המלך ע"ה הי' מרכבה לבחי' מלכות ואמר שירות ותשבחות תמיד כדי לעשות לה כלי כדי שתהיה מזמרת. וזהו מזמור לדוד כמ"ש בזהר (קדושים פ"ד א') בענין דוד שפירא וכו' וזהו ולא שכיך כו' ולכן יתכן שתהא פולחנא דרחימותא בכל נפשך הנ"ל ועדיין אין עושין רצונו של מקום כנ"ל, דהיינו אהבת ה' ית' לבחי' סוכ"ע (שבפרטות הוא עתיק דנוקבא ר"ל כמש"ל שכתר דנוק' נק' רצונו של מקום ולמטה זהו בחי' בכל מאדך. וענין בחי' ט"ס דנוק' זהו למטה בחי' בכל נפשך כו', ויובן עוד ענין זה ממ"ש במ"א ע"פ כי על כל כבוד חופה כבוד כלה הוא אהבת בכל נפשך למען יזמרך כבוד כו' ובכל מאדך רעותא דליבא זהו בחי' חופה ומקיף כו' כתר דנוק' כו' ובאתעדל"ת אתעדל"ע ממשיך התגלות סוכ"ע כו' ע"ש. וזהו עושין רצונו של מקום ע"ד עושי דברו והדר לשמוע כו' כמבואר בד"ה בשעה שהקדימו כו' הנ"ל)

*שהוא ובכל מאדך ולכך נאמר גבי בחי' ובכל נפשכם ואספת דגנך וגו' מחמת שהוא עדיין בזו המדרגה להעלות ניצוצין קדישין המפוזרים בעסק מו"מ ובחרישה ובזריעה כו'.

הדיוק זה ואספת, זה מקום של עבודת הבירורין, שאני צריך לאסוף את כל הנצוצות,

וזהו שאמר רשב"י ע"ה אדם חורש בשעת כו' תורה מה תהיה עליה? שהוא רק תיקון נוקבא בחי' מקום הנ"ל, אבל לעתיד ועמדו זרים ורעו וגו' שיהיו* טפלים לישראל שיקיימו מצות שהאשה חייבת בהן וכמ"ש כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה כו' ויוכלו לעלות גם הם כו' רק שיהיו טפלים לישראל ע"י חרישה וזריעה.

אבל ישראל עצמן מפני שיהיו בבחינת ובכל מאודכם דהיינו תשוקה ורצון המקום לבחי' סוכ"ע לא יוכלו להשפיל עצמן לתקן בחי' מקום אלא שיאכלו מן המוכן.

(ועיין בלק"ת פ' בהר בטעמי מצות כי בימי החול כו' שני מציאות והכנות כו' והנה בשנה הז' כו' ע"ש

מג ב

ועמ"ש ע"פ והיה מדי חדש בענין ר"ח שאינו נק' בלש ון הפסוק יום המעשה כו' יעו"ש הטעם). משא"כ אכילה הוא ענין אחר שיש בחינה זו גם למעלה אכלו רעים וגם למטה מחזק המוח שממשיך מלמעלה מן הזמן בתוך הזמן בתורה. )

ומיהו זהו לעתיד, אבל אנו עכשיו קיי"ל כרבי ישמעאל דאמר הנהג בהן מנהג דרך ארץ.

דהיינו אנו צריכים כיום להתנהג ע''פ מנהג דרך ארץ, שזה לעשות כלי לפרנסה.

האתגר הוא, שברגע שמתנהגים ע'פ דרך ארץ חושבים שצריכים לגמרי להיכנס בזה ולחשוב כאילו שהווי' הוא לא האלוקים. כנ''ל במאמר שמחליפים בין אהבה של ממלא לאהבות אחרות.

כך שצריכים למצוא את הדרך האמצע והמאוזן מחד להתנהג מנהג דרך ארץ ומאידך להבין ולהרגיש שה' הוא האלוקים. וכל הצמצומים מגיעים מה'.

וכמ"ש ואספת דגנך כו' באספך מגרנך כו' וארז"ל הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם.

והבחיי דהיינו רבינו בחיי הקשה על לשון מקושש דהו"ל מלקט,

ולכן פי' שרומז מקו שש (דהיינו מקו.....שש. פירוש כפשוטו) ר"ל שהפריד בענין ששה קצוות העליונים שהם הששה מדות העליונות כו' ע"ש. דרום זה חסד, צפון זה גבורה, תפארת מזרח וכו'.

ויש לבאר דבריו ע"פ מ"ש רז"ל (פ"ט דשבת דפ"ט ע"א) לומדים כאן איך הכל קשור אחד לשני. יש סיפור חסידי, בשם ר' ישראל רוז'ינער, ובשם האוהב ישראל אפטא רב, הם ישבו ביחד בסעודת ראש חודש. הרוזינער שאל האפטא שאח יביא 6 בקבוקי יין ואחד 7 בקבוקים. לא הבינו מה הכוונה. במהלך הסעודה האפטא רב דיבר והסביר מה הרוז'ינער רצה, והביא את הגמ' הזה, של חטא העגל וכו'.

ע"פ כי בושש משה דהיינו הוא מתעכב, אך מה הלשון של בושש? רש''י מסביר את כל ההסבר וכו' אגיע בתוך שש שעות, והוא לא הגיע וזה הבושש משה, והם עושים טעות בחשבון שזה היה יום לפני, ביום 16 בתמוז החליטו שהוא מת. באו שש שעות ולא בא כו'. ולכן קרה חטא העגל.

וברבות כי תשא פמ"א קנ"ו ב'. ובפ' בהעלותך קרוב לס"פ (דף רס"ה ג') והרי ששה שעות ויותר ולא ירד כו'

כך שלומדים את זה מאוד פשוט, שהיה תלוי בזמן וכו', יז' בתמוז נשתברו הלוחות ועוד ירושלים וכו'.

תיקוני הזוהר אומר תמוז הכוונה (שמות החודשים מגיע מבבל) ע''ש ע''ז. ועוד תם.. ו.. ז... דהיינו הסוף קרה אחרי ו ואחרי ז'. לכן בשעה שישית צריך לשרוף החמץ בתחילת שש. שזה קשור לעגל. לכן הרוז'ינער רצה 6 ו 7 בקבוקים וכו' בחודש תמוז. ורבינו בחיי אומר שהמקושש יצא מקו שש.

וכדי להבין, צריך להבין ההבדל בין 6 ל7 , כמו ששת ימים ושבת. 6 מידות וה 7 זה מלכות. יש הבדל עצום בין חסד עד יסוד ומלכות. מלכות משקף את ממלא כל עלמין, מלכות אמיתית זה שהוא כאן בשביל אחרים דהיינו הוא יכול להתייחס לכל רוח של האנשים שזה נשמה כללית לכן הוא יכול להתקשר לכל אחד ואחת.

מלכות, קשור לאחרים לעומת ששת המידות תלוי בעצמו הוא יכול לשבת לבד כל החיים ויהיה לו את ששת המידות, אך מלכות ממש לא ולא. זה נקודת הפוקול.

אין מלך בלא עם, בזוגיות יש ביטוי למלכות לעומת ששת המידות. מלכות זה לש' נקיבה. אם אנו רוצים לתרגל מלכות חייבים להתחיל בזוגיות. מלכות זה היום שקיבל את האחריות על האנשים, זה לא עניין של חכמה וכדו' שום דבר לא השתנה, זה רק הפוקוס שהוא צריך כעת ליישם כל מה שהוא וכל מה שלמד וכו'. וזה מה שמשתנה.

ההגדרה של זוגיות...

ה' רצה להיות מלך,וזה חייב להיות מישהו מבחוץ, מידות מייצר את העולם , מידות המלכות זה כוח הפועל בנפעל זה מייצר את ההתפרדות וזה נותן לידה למלכות לכן זה מלשון נקיבה, ירידת המלכות מייצר אחרים, והרי אין עוד מלבדו,וצריך להיות צמצום ואז נוצר את ה''אני ומלכות שזה מידת השביעית.

מלכות בעצמו אין כלום, לית מגרמיי כלום. אך זה אחריות חדשה לגמרי כי הכל עובר דרכו בצורה אחרת.

וע' מזה בזח"ב כי תשא (דקצ"א ע"ב) פקודי (דרל"ו ב'). וברע"מ ס"פ שופטים (ער"ה סע"א) ובת"ז תקון י"ג (דף כ"ד ע"ב) שהפרישו בין שש דאיהו עמודא דאמצעיתא בחי' תפארת הכולל ששה קצוות ובין שבע שהיא בחינת מלכותו ית' שע"ז נאמר שבע ביום הללתיך כו'.

דהיינו הביאו סוף שש, חילקו בין שש לשבע. דוד המלך לא חילק את השבע.

והכוונה בזה ע"ד האומרים עזב הוי' את הארץ ונתן הממשלה ביד המזלות והכוכבים

ששרשם מד' מחנות שכינה פני אריה פני שור כו'

הטעות הייתה שחשבו שמשם הכל מתנהל ולא בורא עולם.

וע"כ עשו תבנית שור כו' כי האמינו שזה מה שיביא גאולה.

ואמרו כי מצרים שנאבדו כי עבדו למזל טלה, אבל מזל שור חזק ממזל טלה לפי ששרשו מפני שור מהשמאל המצריים פשוט השקיעו במניה הלא נכון וכו'

וכמ"ש ברבות כי תשא פמ"ב ושומטין אחד מהן ומכעיסין אותו בו שנאמר ופני שור מהשמאל

כי ה' ירד עם כל המרכבה למתן תורה וראו שפני שור מהשמאל והכעיסו את ה' אם הגילוי הזו.

והפרידו היחוד עליון דהוי' הוא האלקים. וזה הנקודה העיקרית כאן, ולפי איך שלמדנו במאמר של וידעת מוסקבה. ולכן יש עולם של 6 ועולם של 7, דהיינו יש אלוקים, אך עזב את הארץ. ולכן מלכות וששת המידות שני דברים אחרים.

וכ"ז עשו הערב רב, אבל בישראל נאמר עם זו יצרתי לי (בישעיה סי' מ"ג כ"א) תהילתי יספרו, דהיינו עם ז...ו...

וכמ"ש ברבות פ' אמור פכ"ז ע"פ שור או כשב, א"ר לוי משל למטרונא שיצא עליה שם רע עם אחד מגדולי שרים, ובדק המלך בדברים ולא מצא בהם ממש כו', מה עשו המלך? עשה סעודה גדולה ושם את השר בראש, גם כאן אמרו שהיהודים בגדו במלך ה', ה' בדק וראה שזה לא הבעיה, כי היהודי לא עושה כזה דבר, ולכן השור נעשה ראש לכל הקרבנות, עם זו וכו'

לפיכך נעשה שור ראש לכל הקרבנות עכ"ל יעו"ש וע' במנחות (דנ"ג ע"ב) גבי יבא זה משה ויקבל זאת התורה מזה ה' לעם זו לישראל.

ופי' שנקרא עם זו ע"ש שמחברים היחוד עליון דהוי' הוא האלקים.

ע"י שמאמינים בהשגחה פרטיות, שה' יורד לכל פרט ופרט וכמ"ש מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ והמזלות וכל צבא השמים אין להם שום ממשלה בעצמן שהם רק שלוחי ההשפעה כגרזן ביד החוצב בו. ולא תיתן כבוד לגרזן, כמו''כ אל תיתן כבוד לשמש והירח וכו'.

וזה הכוונה של הבריאה של צמצום.

וכמ"ש מזה בד"ה שובה ישראל וזהו פי' עם זו התחברות המדה השביעית הנק' זיי"ן ונקרא ארץ עם הוא"ו שהוא עץ החיים

ונקרא ג"כ שמים שהוא ענין ההמשכה מאור א"ס ב"ה ע"י עמודא דאמצעיתא כו'

כמאמר יחיד חי העולמים מלך. וכמ"ש ברע"מ שם וזה ענין עם זו קנית. (ועיין ברבות ס"פ במדבר דף ר"כ ע"ד זח"ב תשא קפ"ח א').

וזה המקום היחיד שיש לך את המילה "זו" פעמיים, יש בהמשך בישעיה. זו זה גאולה כי הכל זה מלכות ואתה אף פעם לא קרבן, חטא העגל היה הפירוד בין 6 ל 7. דהיינו הוא מאמין ח''ו שיש כל מיני דברים שמנהלים את העולם ואין אחדות אמיתית ביחוד. ולכן אני נמצא בכל מקום ואני מנסה לנשנש מכל מקום ומכל חד וחד בחושבי ששם נמצא אלוקים, וזה ואספת דגניך. וזה היה הנחש.

סיפר על גולדשטיין וכו'

הטעות של אנשים, הם חושבים שאו אני מידי קטן וה' לא מתייחס אלי, או ה' מידי קטן להתייחס לדברים הקטים, וזה חטא העגל.

ועד"ז יובן ענין חטא המקושש שהפריד עץ הדעת מבחינת עץ החיים וזהו ענין מקו שש.

כי אני לא אין סוף, רק השם, ולכן אני עושה הקשים בין העצים ורוצה להבין מה עדיף וכו', ואז הוא עוקר דבר מגידילו, ומעביר ד' אמות ברשות הרבים. ואז עושה מעמר, הכל נקודה אחד שאין אחדות בין עץ הדעת ועץ החיים. ואז מתחיל המיתה של בן אדם. אני חופשי למות. וזה סקילה, לפי מה שלמדנו בעבר בלקו''ת נעשה ליבו כלב האבן. א''א להזיז אותי, אני אבן שיושב שם. וזה תוצאה זה לא עונש. רבי מהר''ש, אמר, אבן זה א ב''ן, להביא את הא' לב''ן, ב''ן זה בהמה כי הוא הפריד האחד לבהמה.

כעין ענין הנ"ל. ועיין במק"מ פ' שלח דקנ"ז ע"א והיינו שהפריד בין ו"ה דשם.

הרבי אמר בפורים, חמישים אמה של עץ המן, זה רשות אחרת, כמו בשובך. הגמ' אומר שירמיהו שאל עם רגל אחד בתוך חמישים אמה ורגל מעל חמישים והעיפו אותו מבית המדרש. המן אמר שמרדכי הוא גבוהה חמישים דהיינו הוא נמצא במקום גבוהה, אבל פה בעוה''ז (בג'ונגל) אני המן בעל הבית. זה הנקודה של פירוד. המקושש היה צריך ללמוד שאין עוד מלבדו.

וזהו ענין שאני שחרחרת ששזפתני השמש ופי' בזח"ג פ' אחרי דנ"ט ע"ב דלא אסתכל בי שמשא לאנהרא לי כי שמש היינו שמש הוי'. ובפ' תזריע דמ"ה ע"ב ששזפתני שזפתני מיבעי ליה אלא רמז הוא דקא רמיז בשש. דכד נהרא שמשא בשש נהורין נהיר. וכד אסתלק כל אינון שית נהורין אסתלקו ועמ"ש לעיל ע"פ נשא את ראש בני גרשון בענין ססגונא ששש בגוונין הרבה כו' ע"ש. ועמ"ש מענין ששזפתני השמש בד"ה שחורה אני ונאוה. אך הסתלקות זו אינו אלא ע"ד הנזכר ברבות סוף שה"ש ע"פ ברח דודי ודמה לך לצבי מה צבי זה בשעה שהוא ישן עינו אחת פתוחה ועינו אחת קמוצה כך בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה מביט עליהם בשתי עיניו הה"ד עיני ה' אל צדיקים ובשעה שאין עושין רצון הקב"ה הוא מביט להם בעינו אחת שנאמר הנה עין ה' אל יראיו. וע"ש בפי' זרע אברהם בשם ר"ש אלקב"ץ. ועמ"ש סד"ה כי תשמע בקול גבי לעשות הישר בעיני ה':
Reply to this comment.Flag this comment.
RA
Reb Aharon -5 years ago
A rock feels no pain & an island never cries
R Jacobson mentioned "a rock feels no pain and an island never cries" from

I Am A Rock

By Paul Simon 1965

A winter's day In a deep and dark December I am alone Gazing from my window to the streets below On a freshly fallen silent shroud of snow I am a rock I am an island

I've built walls A fortress deep and mighty That none may penetrate I have no need of friendship, friendship causes pain It's laughter and it's loving I disdain I am a rock I am an island

Don't talk of love But I've heard the words before It's sleeping in my memory I won't disturb the slumber of feelings that have died If I never loved I never would have cried I am a rock I am an island

I have my books And my poetry to protect me I am shielded in my armor Hiding in my room, safe within my womb I touch no one and no one touches me I am a rock I am an island

And a rock feels no pain And an island never cries

This song was written by a pintela, lost Yid. Grandson of Jewish immigrants from Hungary, grew up w/a father who spoke Yiddish in the home. The song expresses a deep disconnection - the opposite of what we are learning about connecting in a deep meaningful way. This is some of the deep yearning expressed by Yidden who don't have Torah, don't know Hashem and the beauty of good, geshmack Yiddishkeit.
Reply to this comment.Flag this comment.