• עיהע

  עזריאל יהודה הכהן ענגיל -5 years ago

  שיעור יום ג עקב יט מנחם אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור יז

  ב''ה. יום ג' פר' עקב תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו. שיעור יז

  השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

  מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

   בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

   נתחיל בסיפור:

  היה בן אדם עיוור שנכנס בתוך פיל ענק, ואמר כנראה שיש כאן קיר, השני נכנס ברגל של הפיל ואמר כנראה שיש עץ, השלישי הרגיש את הזנב ואמר כנראה זה חבל, הרביעי וכו' עד שמגיע השביעי והוא יש לו חוש הראות, ורואה את התמונה הכוללת ורואה שזה פיל.

  דיברנו אתמול ההבדל בין ידיעה להכרה, דהיינו ההבדל בין סימן לטביעת עין. הסימן זה ההתפשטות, וטביעת עין זה העצם, סימן אפשר להעביר למישהו אחר, כמו השבת אבידה, טביעת עין אינו יכול להעביר את זה במילים. כמו הפיל כל אחד חיפש סימן, אך משראה את התמונה השלימה ראה שזה פיל. ומה שנגע ראה שזה שייך לפיל. דעת מגיע אחרי חכמה ובינה, זה אינו בידיעה כי ידיעה זה הפרטים. ואז מגיע ההכרה.

  ועוד משל ששמעתי מר' יואל הכהן שליט"א כהן, יש הדף השקוף הזה שאתה שם על תמונה מקורים ומנסה לחכות את התמונה האמיתית. אתה שם הדף השקוף בדיוק על התמונה ומנסה לחכות בדיוק, אך התוצאה ממש אינה דומה. הכול נכון אך לא אמיתי. כי באומנות יש גם ההתפשטות ויש את העצם, יש את הפרטים ויש את הנשמה. אומנות זה כשאני מסתכל על המסר, על הנשמה, על העצם, ואני יכול להכניס זה על נייר. זה ציור. למרות שאני יכול לחכות את כל הסימנים וכו'.

  (הערת ע.ע. יש חסיד שהוא דומה לסימן, כי אצלו חסידות זה סימנים, ואפי' יכול לחכות את הסימנים בדיוק כמו שצריך, ואין בזה חיסרון. רק זה לא החידוש של הבעש''ט, ויש חסיד שדומה לטביעת עין עם כל הנשמה והעצם וכו' וד''ל).

  והנה זהו חילוק שם שד"י ושם הוי' דלתתא, דהשם י.ה.ו.ה. זה מהווה, מהתהוות אפשר להבין את הבורא, ומהו? אתה מסתכל על הבריאה, ומבין את הבורא, שכן הבורא השאיר המון סימנים, ומזה אתה מנסה להבין מי הוא הבורא. הכל מבוסס על הסימנים ואפי' אם אתה מצליח ללכת עמוק מאוד, אזיי אתה רק משיג את הסימנים. למשל אתה רואה צעדים על הירח אתה מבין את כל המורכבות של להגיע לירח, ואתה יודע שהיה כאן בן אדם על הירח.

  כמו''כ אצל ה' בכל סימן אפשר ללכת אחורה ולהבין מהיכן זה מגיע וזה הסימן שיש כאן בורא ואפי' DNA. אך כל זה עדיין בגדר של סימן...

  אני לא מכיר הבן אדם שהיה על הירח. אני רק יודע שיכול לעלות על הירח ומזה אני יכול להסיק הרבה דברים גדולים וחשובים, אבל עדיין אין לי הכרה בהעצם שלו. 

  אבל ושמי הוי' היינו הוי' דלעילא שהוא עצמות אוא''ס שלמעלה מהיות מקור למקור לעולמות, לא נודעתי להם,

  שזהו גדר הכרה איך שרק בעצם הנשמה נתפס אמיתית מציאותו מה שא''א לגלות בעולמות,

  והוא החילוק גדול בין חקירה וחסידות. בחסידות כאן הוא כבר מדבר על חוי' אלוקית בנשמה ובעצם. כי החסידות היא לא מדע יהודי, אלא גילוי אלקות מצד עצם הנשמה.

  מפני שהעולמות אינם מכריחים אפילו ידיעת המציאות מעצמות אוא''ס. כנ''ל זה רק הסימנים שאפשר לזהות אבל לא מעבר לזה. וזה כל הפילוסופיה וכל החקירה היהודית, מבינים את הבורא דרך הבריאה, אבל לא מעבר לזה. וזה מדהים כשלעצמו, כמו שביארנו ביאור המלבי"ם בפסוק דור לדור ישבח מעשיך, בשיעור הקודם, שכל דור אנו משבחים יותר את ה' כי אנו מגלים יותר ויותר סימנים של הבורא. וזה נכון בכל המדעים היהודיים הראשונים והחוקרים המדע היהודית.

  והיום, בכל צעד ושעל של פיזיקה ומדע רואים את הבל"ג של הבורא. אבל זה הכל שם שד"י, שהוא השם שאמר לעולמי די, שנתן גבול להפיצוץ הגדול, ושם הוי' דלתתא, דהיינו ה' כפי שמצצמם עצמו בציור של בורא.

  האם כל זה נכון? כן, אך זה רק ידיעה כי אף פעם לא פגשתי את הבורא פנים אל פנים ולכן איני שייך להבין אותו ולהרגיש את עצמותו. וכהמשל הגדול שיביא עוד מעט מצייר על ידי ציור.  

  לכן אברהם ראה יש מנהיג לבריאה וזה יכול להיות מדהים עד אין סוף, אך עדיין רק יכול להשיג את הפרטים. דהיינו הוא מכיר את הסימנים של הבורא, ועל ידם מכיר את הבורא.

  ויש כאן שני פרטים. הידיעה היא רק בהתפשטות, ולא בעצם. אני מכיר את הפעולות שלך, ומזה אני מכירך, ולא העצם שלך.

  ועוד זאת, דרך ההכרה היא רק בהפרטים שלך. היינו ההתפשטות שלך. כלומר, גם זה שאני יודע הוא רק הפרטים ולא הכלל, כי אני לא רואה העצם.

  כלומר, זה לא רק שאני לא מכיר את כל הפיל, כי לא ראיתיו, אלא גם הפרטים שאני כן מכיר, אני מכיר רק ההתפשטות שלהם ולא העצם שלהם, כי אני לא רואה כל התמונה, כל הרקע. אני לא רואה התמונה הכוללת. ולכן אפילו החוטם עצמו אני לא מכיר בעצם, רק הסימנים של חוטם.

  דוק ותמצא כאן שני פרטים, שכל אחד מהם חשוב מאד.

  וכן בנמשל. אני מכיר רק שם שד"י ושם הוי' דלתתא מהבריאה. הנה ראשית אין לי הכרה בעצם הבורא, בעצמותו. ועוד זאת, גם מה שאני מכיר, זה רק ההתפשטות של הבורא, הפרטים, הסימנים.

  כידוע במ''א (במקום אחר) בענין ולא בחכמה ידיעא, שפי' שאינו ידוע אפילו בדרך ידיעת המציאות מתוך התבוננות העולמות,

  החכמה הידועה מהבורא שמתבטאת בהבריאה היא חכמה עצומה ונפלאה, עד א"ס. אבל החכמה הידועה הזו אינה מבטאת אותו. אפילו ידיעת המציאות אינה קיימת בעצמות א"ס, כי זה לא מוכרח מצד הבריאה.

  וכל זה כי אני משיג את הבורא עולם מהבריאה. כי אני מכיר רק הסימנים ולא העצם. וזה ההבדל בין ידיעה להכרה.

  הפרטים זה ההתפשטות, והעצם זה המקור, יש בינה ויש דעת.

  ולאידך מוכרח הסימן, הבינה, כי העצם יכול להיות דמיוני, לכן צריך בינה ולא רק דעת.

  (הערת ע.ע. ובדרך אגב, כשמדברים על העצם שיכול להיות דמיוני, אזיי לשים לב, שלכל אורך הדרך של חסידות דנן ניתן לראות ולחוש שהמלמדים והלומדים מאוד נזהרים מדמיונות שווא ואפי' דמיונות שקרובים לאמת, חשוב מאוד בכל התהליך הלימוד להצמד לאמת ולא לעוף אלעל למקומות שהם לא ממש מציאותיים, (כגון בדרך צחות לגלגל עיניים ולתפוס מלאכים ודומיהם, או כגון לדמיין שהוא תופס מדרגות נעלות ביותר של זמן האר''י הקדוש והבעש''ט והוא חושב שהוא בדרגת צדיק, קדוש וטהור, בפרישות וכו') ולכן נורא נורא חשוב שהלומד ילמד בסדר מדוקדק מהכלל אל הפרט או מהפרט אל הכלל בתנאי שמסיים את כל הפרטים ומגיע לכלל, ולהפנים וללמוד כסדר של חכמה בינה ודעת, ופשוט להתעקש על הסדר הזה וצריך להבין ולדעת כל דבר מה המקור ומהיכן זה השתלשל. כי ללא זה, הלומד לא יחזיק מעמד הרבה זמן ואו שיעזוב הכל או שישלה את עצמו וידמיין כל מיני דברים או שיצטרך כל הזמן להמציא לעצמו סיפורים כאלו ואחרים או שימשיך לרוץ מאחד לשני ולחפש גירויים רוחניים כאלו ואחרים וד''ל. וזוהי מהמעלות הכי נפלאות שמצאתי ממש בכל מאמר ומאמר בחסידות חב"ד. ממש מרגישים כאן הדביקות לאמת באופן נפלא שמרפא את כל התסבוכים וכל הדמיונות. ואפשר להאריך בזה עד א"ס.) נמשיך:   

  כ''א (כי אם) לנש''י (לנשמת ישראל) מצד מ''ת (מתן תורה) שנגלה להם עצמות אא''ס בפנימיות נשמתם, ולכן מכירים מצד עצם היחידה את עצמות אוא''ס. וכאן ההבדל בין כל החקירת לבין פנימיות התורה. דהיינו כאן אני פוגש את הבורא עצמו.

  ויש כאן דברים נפלאים, שהוא עצם המהות של תורת הבעש"ט. שבמתן תורה הקב"ה נתן לעמו משהו אחר לגמרי. לא חווי' של הבורא דרך הבריאה, אלא, שבפנימיות נשמת יהודי יש חווי' כביכול של העצם האמיתי ממש. עצם היחידה של יהודי מכיר את השם בעצמיותו!  

  כי חכמה ידיעא נק' החכמה השייכת להשתלשלות העולמות, שידוע מציאותו מתוך ההתבוננות בעולמות ובביטולם למקור המהווה אותם. וזה לא דבר של מה בכך בכלל.

  ואם שאינו ידוע מהותו, שהרי גם אם מתכנסים כו' כל באי עולם אינם יכולים לברוא אפילו כנף יתוש אחד,

  זהו לשון נפלא של הירושלמי.

  מ''מ נק' חכמה ידיעא כמ''ש מה רבו מעשיך הוי' כולם בחכמה עשית. וה''ז כמו למשל המסתכל בציור נאה ונפלא, אם שאינו מכיר החכמה הנפלאה כי אינו יודע חכמת הציור, אבל מ''מ יכריחנו לידע מתוך הפלאת הציור שהאומן הי' חכם עמוק בזה. זה כל כך מיוחד.

  אבל אינו יכול לידע מתוך הציור אם האומן הי' חכם גם בחכמות יותר עמוקים מה שאינו שייך לציור כלל, עד שחכמת הציור הי' נחשב אצלו לדבר פחות, אם לא כשמכיר את המצייר בעצמו אז יכול לידע זאת.

  יש כאן כמה פרטים.

  אפילו אם אינו מבין טיב חכמת הציור שלו (כבנמשל ממש, שמהבריאה אי אפשר להבין אפילו מהות הבורא, שהרי גם הבריאה היא למעלה מהשכל, כנ"ל, ועי' תניא שער היחוד והאמונה פרק ד), מ"מ, יכול לדעת בבירור שיש כאן חוש מיוחד בציור.

  אבל ודאי שאינו יודע שום דבר אחר על הצייר. איך הוא בתור בן אדם? מה הם טיב מדותיו? מה עוד דברים קורים בחייו? ובודאי שאינו יכול לנחש שאולי כל חוש הציור הוא הביטוי הכי נמוך של אישיותו המקסימה!

   וכן הענין למעלה, שלפי האמת חכמה שבמעשה בראשית ע''ז אמרו לאו אורחא דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא, מדובר בעשרת הדברות וחכמה עילאה היינו מה שמרומם ומנושא מגדר עולמות ורק נגלה לנש''י בשעת מ''ת כנ''ל, וזה האונכי ה' אלוקיך, אני רוצה להיות איתך.

  כמ''ש פנים בפנים (דיבר ה' עמכם), שמכירים אמיתית המצייר בעצמו, אני רוצה את העצם שלך, וזה לא קשור לאומנות המבתטאת בהבריאה.

  והוא ע''י התורה שמחכמה עילאה נפקת. הוא הנק' אנת חכים ולא בחכמה ידיעא, היינו שמההתבוננות במקור העולמות לא נוכל לידע זאת החכמה אפילו בדרך ידיעת המציאות. ולכן נא' ושמי הוי' לא נודעתי היינו לא ניכרתי, כי מה שא' על אאע''ה הכיר את בוראו היינו בל' חכמים נק' זה ג''כ הכרה. אבל ידוע מה שא' במדרש רבה על הרכתו משל לא' שראה בירה דולקת אמר וכי אפשר לבירה בלי מנהיג, נמצא שהכרתו היתה רק מתוך התבוננות העולמות. ובאמת זהו נק' גדר ידיעא כנ''ל. רק עתה והצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וידעתם כי אני הוי', הוא בחי' הוי' דלעילא.

  יש ביטוי קולע של בעל התניא בלקוטי תורה שיר השירים, "לא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות מתהוים ממנו".

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -5 years ago

  Men checking elephants

  When men, especially blind men, check out an elephant they have a limited perception based on their experience with the  elephant. Even a sighted person is still limited. But when another elephant, is, say one looking for a mate, views the first, he might get more of  the core. A being of the same type can more easily understand.

  But who is like Hashem? Closest thing is a Yid, a Jew, and even that is still so so far....

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • J

    Joe -5 years ago

    Reb Moshem: Regarding your last sentence, it's actually not far at all. Thinking otherwise is silly.

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • RA

      Reb Aharon -5 years ago

      True

      Reply to this comment.Flag this comment.

  • RA

    Reb Aharon -5 years ago

    Nice

    Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #17

Rabbi YY Jacobson

• August 20, 2019
• |
• 19 Av 5779
• |
• 480 views

Classes in this Series

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #20

  Why Did Jews Really Sin? They Were Searching for the Ultimate Relationship & the Light of Moshiach

  The Yearly Calendar Mirrors All of Our History; Moshe Breaking the Luchos Captures His Greatest Moment

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #19

  As the Light of Moshiach Was Born, the Old Light Departed -- and Galus Began

  As the Light of Geulah Is Complete and Ready, All Previous Revelations Are Eclipsed -- and the World Becomes a Dark Place

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #18

  As Darkness Descends, Don't Run to the Familiar Old Light

  In the Deepest Moment of Love, G-d Spoke of Destruction. Why? Because the New Light Spells the Destruction of the Old

• 

  Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #16

  You Can Know All the Facts About Judaism, Yet Remain Clueless

  I Can Share the Data, but How Do I Communicate the Essence?

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #15

  It Was the Worst of Times--and Really the Best of Times

  As the New Idea Began Taking Shape, the Old Experience of G-D Had to Fade Into Oblivion

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #14

  The Ten Utterances Went Into Hiding, Because the Ten Commandments Began to Emerge

  When a Door Closes in Your Life, It's Because G-d Opened a New One

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #13

  Can You Let Go of Every Old Paradigm?

  You Are Confused. You Are Lost. You Feel Alone. Because a New Night Came in to Your Life.

• 

  1 hr 16 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #12

  You Feel Abandoned, Because a New Light Was Just Born

  The Apparent Detachment of Your Teacher May Be the Moment of Deepest Intimacy

• 

  Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #11

  The Pain of the Woman Who Shows Up but No One Is Present

  As the Student Empties the Vessel Completely, He Arouses in the Mentor the Desire to Give It All

• 

  59 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #10

  I Get It; I Understand It; I Really Get It

  The Three Steps of Cognition: Chachma, Bina and Daas

• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #9

  When You Come Home, Put Away the Phone

  As the Teacher Experiences an Epiphany in the Midst of Class, He Slowly "Detaches" From the Student