TheYeshiva.net - Rabbi YY Jacobson

The Pain of the Woman Who Shows Up but No One Is Present

As the Student Empties the Vessel Completely, He Arouses in the Mentor the Desire to Give It All

1Comment
Call-in
Listen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
7096
MP3
MP4
Source Sheets
Copy Embed

Class Summary:

This class was presented on Thursday Parshas Devarim, 7 Av, 5779, August 8, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY

Categories

Please leave your comment below!

עיהע
עזריאל יהודה הכהן ענגיל -5 years ago
שיעור יום ה' פרשת דברים שביעי לחודש אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור יא
ב''ה. יום ה' פר' דברים ז' מנחם אב תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו. השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש. שיעור י"א.

בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו.

אמנם הרב המייקר במושכלות, דהיינו הוא מעריך השכלה,

ע''י שנולד אצלו שכל חדש ומרומם ביותר מהשכלתו הקדומה, כאמור שהוא מתרחק יותר ויותר מהתלמיד ע''י שלושת השלבים שדיברנו אתמול חכמה בינה ודעת, אבל הסיבה לכך היא כי נולד אצלו שכל חדש ומחודש שהוא לגמרי מרומם מהשכלתו הקודמת,

נעשה אצלו צהיבת פנים כענין צהבו פניו ע''י שמצא תוספתא חדתא, דהיינו הפנים שלו מאיר באור מיוחד. בגמ' מסופר שמטרוניתא אחת שאל אחד מחכמינו ז"ל כשראתה אותו בצהיבת פנים, למה פניך מאירות כל כך? האם אתה התחלת לשתות? הוא ענה לא, אלא מצאתי תוספתא חדשה.

ומתפעל עתה מהחידוש שנתגלה לו עתה. וזהו נק' התגלות מוחין דעתיקא בז' מדות של המשפיע. כאמור לעיל לפני כמה ימים, בעניין זה, ותיכף נעבור על הפרטים.

והנה המקבל כשרואה בפני רבו שצהבו פניו אחר כל העילויים וההסתלקות שראה בשפעת רבו הקודמת,

דהיינו הרב עבר שלשה שלבים, החכמה מגיע כהברקה תוך כדי שניה, הבינה והדעת לוקח יותר זמן. וכשהרב תופס סו"ס הרעיון המחדש יש כאן צהיבת פנים מיוחדת,

הגם שאצלו לע''ע נפסק החיות מקבלתו השפעה הקודמת, עכ''ז הוא מתנחם ומקווה להשפעות יותר נעלים מה שהוא דבר חדש גם אצל המשפיע.

כי ידוע לו שבנין הזכר מהחסדים כו' וטבע הטוב כו' ומסתמא יגלה לו גם ההמצאה החדשה.

התלמיד יודע שהרב יגלה לו הכל, כל מה שתפס עכשיו במוחו. ומזה עצמו נעשה נחמה, הגם שעכשיו התלמיד לא מבין כלום, וגם השיעור הקודם נותק לגמרי. ואיך יודע זה התלמיד? כי טבע הטוב להיטיב. הוא יודע שרבו מגלם טוב, ורוצה אך ורק להיטיב עמו. גם הוא יודע שההסתלקות, כדי לבנות הזכר, נובע מחסד ואהבה.

אכן צריך לו לעורר את רבו מחדש שירצה להשפיע לו החידוש, וידוע שחלל ריקן של המקבל והנחת עצמותו מעורר תענוג הפשוט של המשפיע להשפיע לו,

דהיינו הוא שם את העצמות שלו בצד (העצמות זה כל המהות הפנימית ששם בצד), דהיינו ביטול לגמרי לצורך קבלה מרבו באמת ללא שום מחשבה זרה. משפיע אמיתי לא יכול להתעלם מכך. כפי שהסברנו לפני כמה ימים שאם המשפיע רוצה להשפיע אבל המקבל לא שם עצמו על הצד, או ההיפוך, המקבל רוצה לקבל אך המשפיע לא שם, ההאכזבה גדולה עד מאוד.

זה כמו אנשים שמדברים וזה מגיע לכותל. או כמו לאימא שיש לה הרבה חלב והיא חייבת להעניק ללא זה יהיו לה המון כאבים ודלקות וכו'. וכמאמר חז"ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק.

אבל מאידך, מצב המקבל שיש לו הנחת עצמותו, מה קורה אם המשפיע לא כאן? לאחר שהוא שם את כל עצמותו בצד והמשפיע לא הופיע, הרי זה צער עמוק ביותר, אפילו עוד יותר מהמשפיע שמופיע ואין כאן מקבל.

ניתן לראות את זה בזוגיות באופן מאוד חזקה.

ידועים דברי הגמ' בסנהדרין כב: אמר רב שמואל בר אוניא משמיה דרב, אשה גולם היא ואינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי שנאמר (ישעיהו נד, ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו.

אלה הם דברים עמוקים במאד.

ההתחייבות של אישה לבעלה מאוד חזקה, היא כורתת ברית ומוסרת את עצמה אליו מכל וכל. אבל זה דורש משהו קריטי מהבעל. ה' עשה את האישה עם רחם שהיא כמו כלי, והיא מחכה לקבל מהבעל את ההשפעה שלו, כמו חלל ריקן ממש, ומחכה למשפיע, אך אם הבעל לא כאן, והוא לא מופיע בשבילה, אזיי התסכול הוא אין לשער ואין לתאר.

ובעומק הענין זהו ענין "דם נידה", דהיינו שהרחם מכין עצמו כל חודש לקבל ילד, וכשהילד לא מגיע, הרחם נקרע והדם שותת, ומזה נובע טומאה. היא יוצרת חלל אבל שום דבר לא מופיע. והוא מעין מיתה.

רוב הנשים לא מזהים את התהליך הזה בכלל, ובכלל היום א''א לדבר על זה עם כל הפמניזם ודומיהם, אבל יש בזה מימד מאוד מאוד עמוק, ונשים שלא מזהות את זה אזיי הם מסתובבים סביב עצמם ולא תמיד יודעים איך להתמודד עם זה, לכן כשאישה בוגדת בבעלה, זה הרבה יותר גרוע בהלכה, כי גבר בעבודה וכדומה שוכח שהוא נשוי, אך אישה לא מרגישה כך, אלא 7\24 היא מחכה לבעל, ובמיוחד כשמדובר באשת נעורים כשהוא עשה אותה כלי.

לכן אין משהו יותר דרמטי מאשר אישה שמחכה לבעלה למלאות את הכלי. אך אם הוא לא כאן אזיי התסכול הוא אין לשער ואין לתאר.

הבעל צ"ל משפיע, הוא צריך להיות נוכח במאה אחוז, ולמלאות החלל של אשתו. ואם הוא מופיע והיא לא שם, זה מאד מאד כואב. אבל אם היא מניחה את עצמותה ויוצרת בעצמה כלי, והוא נעלם מהאופק, זה שובר אותה לגמרי. וזהו עומק דברי הגמרא שאם הוא עשאה כלי, היא כורתת ברית אליו ואתו, אבל הוא צריך למלאות החלל. (כמובן מדובר בצרכים בריאים של האשה והגבר, ולא כשיש חולי נפש רח"ל וכו', שאף דבר שעושה הוא לא טוב, אלא היא בנ"א בריא).

כמו''כ אצל משפיע ומקבל אמיתי (הערת הכותב: במיוחד משפיע ומקבל אמיתי בתחום "החסידות" שאין בנמצא עומק יותר מזה בעולם כולו, כי מדובר בהנחת עצמותו וזה לא דבר שמה בכך). רואים את זה אצל צעירים מבקשים ורגישים ששמים את עצמותם בצד ומתאכזבים אחרי שהתעללו בהם פיזי נפשי רוחני וגשמי, הכאב והתסכול הוא ג''כ אין לתאר ואין לשער.

כמו''כ בעל התשובה ג''כ יכולים לעבור את התהליך התסכול העצום הזה אחרי ששמו את עצמותם בצד. ולכן חייבים להיות נורא נורא רגישים לכל הנ''ל.

(הערת הכותב עזריאל ענגיל: אפשר לראות את זה בפועל ממש הרבה אצל משפיע חב''ד שמלמדים עמקות וחסידות אמיתית, ולא תמצא שם ציניות בכלל או ניצול וכדומה, כי כל מהותם זה להשפיע עם רגישות מאוד גבוהה למקבל, וכמובן היה להם דוגמא של רבי שלהם שהשפיע לקטן וגדול בגיל ובחכמה כאחד. כמו''כ רואים את זה אצל הרב המלמד כאן ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א באופן הכי מובהק, והנני ועוד הרבה יכולים להעיד על כך בזה).

ונחזור להנקודה, שהנחת עצמותו של המקבל יוצר תענוג הכי פנימי בהמשפיע להעניק. אין שום דבר שיוצר תענוג עצמי בהמשפיע ותשוקה להשפיע כמו הביטול של המקבל.

ומאחר שעתה מייחל וממתין להשפעה נעלית יותר, הוא מכין א''ע ומפשיט ביותר א''ע בב' מיני הפשטות, היינו הנחת כל עצמותו, ולהתקרב א''ע להיות רק נקודה תחת היסוד המשפיע.

דהיינו שתי דברים הנחת כל עצמותו, וצריך המון אימון והמון מסירות נפש, זה ממש כמו התאבדות כי העצמות זה לא דבר שמכך, זה כל עצמותי, כמו בתהילים לה, י "כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה יְ.ה.ו.ָה. מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלו.

השני, זה נקודה תחת היסוד. הוא שם כל האגו על הצד. ואח"כ מתקרב לשמוע כל הגה היוצא מהרב.

דהיינו ב' הפשטות, להפשיט שני לבושים. הפשטה זה כמו להפשיט בגד, שאני פושט מעצמי מה שאני לובש. (ע"ד מאמר חז"ל, הוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה). הנה התל' צריך להפשיט עצמו מכל הלבושים שלו לפתוח עצמו לחידוש גדול. השני זה להתקרב רק נקודה תחת היסוד המשפיע, דהיינו אחרי שהנחת את כל עצמותו בצד, וזה לא מספיק, כי למה אתה שם את עצמך בצד? כעת בא הדבר החיובי של למעשה להיות רק נקודה תחת היסוד.

יסוד הוא המשפיע, והוא צ"ל נקודה תחת היסוד. המלכות, המקבל, נעשית נקודה שמקבלת מיסוד. והיא כמו נקודה קטנה, היינו שאין שמה שום התפשטות ואגו.

יסוד זה אות ברית קודש, כח המשפיע הזרע, ואז מגיע מלכות שזה האשה, המקבל, התלמיד. (יוסף נקרא יסוד כי הוא היה צדיק בתחום היסוד, והוא המשביר בר לכל הארץ, משפיע).

וכשרואה הרב שהמקבל מכין א''ע ביותר לקבל השפעות חדשות, עי''ז נתעורר תענוג הפשוט שבמשפיע להשפיע לו החידוש שנתחדש, וממילא נעשה אח''כ שמחה ותענוג אצל המקבל כמו אצל המשפיע, וביותר מכמו שהתענוג אצל המשפיע, מחמת שאצל המקבל גם ההשפעה הקודמת היתה חידוש אצלו, ומכש''כ מה שהוא חידוש אצל המשפיע. ע''כ תורף המשל.

וההיפוך כאמור זה דם נידה, וזה מאוד מאוד דרמטי, כי המקבל נפתח ואף אחד לא היה כאן להשפיע ולמלאות החלל ריק. וכל זה התחיל אחרי חטא עץ הדעת, כי המשפיע והמקבל הפכו להיות לא מיושרים אחד עם השני, כי הנחש שכנע שה' הוא דיקטטור והוא לא רוצה שיהיה לך מידע שלו וכו' ואז הנחש התחיל להשריש בהם כי יודע אלוקים וכו' הנחש מדבר רק על האלוקים ולא על ה'. מעניין מאוד. וכפי שנתבאר בהשיעור באריכות (להקשיב להשיעור כדי למלאות הפרטים כאן).

ולכן כשהמקבל או האישה סוגרת את עצמה מהבעל זה אסון גדול מאוד וכן ההיפוך.

המשך יבוא מחר בעז''ה.
Reply to this comment.Flag this comment.