• I

  Isaac -3 years ago

  In a time when they beat kids, and kids were seen as property, the halacha says: use a shoelace!!

  See it in context!

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  mz -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  actually Israel education works the way the Rambam mandates. the government pays for yeshiva students. there is virtually no tuition in elementary school.

  Reply to this comment.Flag this comment.

• CG

  Claire Glowinsky -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  What would the Rambam say about what happens in many schools today where parents almost bully teachers and children feel so empowered that they disrespect their teachers

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  MZ -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  why don't Yeshiva's adhere to the class size rules - are they operating against Halacha do they think the Rambam didn't understand cognitive abilities of children or that in todays 15 second attention span children are better equipped or that the children are a lost cause anyway

  Reply to this comment.Flag this comment.

• ML

  Mordechai Litzman -3 years ago

  Yagdil Torah Veyadir

  I know of a Mesivta that wanted to build (in Monsey) and the frum neighbors successfully stopped it. Is the halacha different for older children (bar mitzvah age) than small children?

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  MZ -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  how do these halachas apply to the serious shortage of yeshiva seats available in the Lakewood elementary system -- the schools are saying don't move in till you secure admission and the parents are screaming where do we send kids -- who is the city administration responsible for this

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -3 years ago

  considering the high priority for chinuch of kids

  how could schools kick a kid out? Not allow in a  child that doesn't "fit in" or the parents can't afford it? Recall R. Rechnetz's protest in lakewood. How can schools and communities tolerate kids not getting into any school in town? 

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -3 years ago

  Obligatory education for children also established in the USA

  Around 1860! by someone named Cutler I believe. Free. Funded by all local property owners and tenants. 

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    Ignore this.  Posted before it was mentioned 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Rambam TT Chapter 2

  Halacha 1

  -Why repeat halacha already said in 1:6

  ומוליכו אצל מלמד התינוקות and lichora that belongs in perek 2.

  -According to the Rambam that said in perek 1 every chacham has mitzvah to teach why did they need a takana?

  -

  ואם לא הושיבו מחרימין את העיר. שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן

  1. There could be talmidey chachamim in the city and they also are mekayem the world (ayen nefesh hachayim bearichus)
  2. There are tikonos in other cities so they will hold up the world

  -Divrey Yirmiyahu

  מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכו'. בלשון רבינו יש להעיר דהנה בגמ' ב"ב כ"א ע"א איתא התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא וכו' ותיקן וכו' בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר וברש"י פלך הרבה מדינות בפלך אחד, וברמב"ם הקדים מדינה לפלך וגם כנראה כי אז תיקנו בקודם בכל מדינה וכאשר ראו כי לא יספיק תיקנו גם בכל עיר ועיר, וא"כ הו"ל לרבינו לכתוב רק מושיבין בכל עיר ועיר דאם בכל עיר ממילא בכל מדינה ובגמ' רק כסדר התקנות נקטו,

  -Mishnas Yaakov

  לשון הרמב"ם, צ"ב, דאם יש חובה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר ועיר, א"כ איך כתב דמושיבין בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, הא החובה היא בכל עיר, ולא רק בכל פלך ומדינה, וצ"ע.

  -- yesh ladun if don't do halacha 5 properly if also machrimim

  Halacha 2

  -The Rambam says

  ומכה אותן המלמד להטיל עליהם אימה

  Implies even if the child did nothing wrong.

  -There is achiuyuv chinuch on the teacher- lichora chinuch is on the av?

  -Mishnas Yaakov

  ולא יבטלו התינוקות כלל וכו' אבל בשבת אין קורין בתחילה, והוא מדברי הגמ' נדרים לז, ב, וכמש"כ בכ"מ.

  והנה בגמ' שם אמרי' שני טעמים: א' משום דיפנו אבהתהון דינוקי למצותא דשבתא [שאבות התינוקות פונין למצות שבת, ומשתעשעין עם התינוקות, ואם יקראו התינוקות לכתחילה יחושו לבטולם, ר"ן], ואיבע"א משום דבשבתא אכלין ושתין ויקיר עליהון עלמא וכו', [שמתוך שאכלו יותר ממה שדרכן לאכול בחול אבריהם כבדין עליהן ואין יכולין ללמוד בתחילה שצריך עיון מרובה, ר"ן].

  והנה לפי טעם א', הוי זה הלכה בהלכות שבת, והוא שאבות התינוקות יהיו משתעשעין עם התינוקות וכנז'. ואילו לפי הטעם הב', הוי זה הלכה בהלכות תלמוד תורה, דמאחר דבשבת אוכלין ושותין יותר, אין יכולין ללמוד בתחילה שצריך עיון מרובה.

  והנה הרמב"ם הביא דין זה דבשבת אין קורין בתחילה, בהלכות ת"ת, ולא בהלכות שבת, ומוכח מזה דס"ל כטעם הב', שכאמור הוא הלכה בהלכות ת"ת. ולכך הביאו כאן, ולא בהלכות שבת, והרמב"ם כידוע פוסק תמיד כלישנא בתרא.

  והנה בטושו"ע יו"ד סי' רמ"ה בהלכות מלמדים סעיף י"ד איתא: אין קורין לתינוקות בשבת מתחילה מה שלא למדו משום טורח שבת, ולכאורה משמע מזה דמשום הלכות שבת הוא, דהא כתבו: משום טורח שבת, וקשה א"כ אמאי לא הביאו ד"ז בהלכות שבת, וכנז', ואם כי על הטושו"ע, לא קשה, דאין דרכם להביא את ההלכות, לפי מושגיהם, אלא לפי ענינם, ושפיר שייך זה בהלכות מלמדים, אבל מהרמב"ם, דמביא תמיד ההלכות לפי המושג, [והוכחות לזה - ממאות מקומות] הרי מוכח דפוסק כאיבע"א הנז', ולכן הביא לד"ז בהלכות ת"ת, ולא בהלכות שבת, ולמה פ' בטושו"ע לא כמותו.

  אולם ראיתי בערוך-השלחן בסי' רמ"ה סקי"ג שכ' בזה"ל: דאין קורין התינוקות בשבת דבר חדש וכו' שקשה להם להבין מפני טורח שבת, הרי פי' דטורח שבת, הכוונה דמשום זה קשה להם להבין, א"כ שפיר שייך ד"ז להלכות מלמדים ולהלכות ת"ת, וא"ש דפסקו כהרמב"ם וכנז

  Halacha 3

  What is the lefichach in the rambam- it is good baak yirah but what about the other two?

  Halacha 4

  -Why does the Rambam bring this halacha in 2 places

  מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות. מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים. וכן אשה לא תלמד קטנים מפני אבותיהן שהן באין בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה. ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו:

  (issurey biah 22:13)

  -Why in issurey biah does he add that ונמצא מתגרה בנשים and  ונמצאו מתייחדים עמה and the last line ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו

  -It implies without this reasoning a woman could teach, but the Rambam said in perek 1 a woman even torah biksav should not learn initially? Not a question because the Rambam said most women etc. further even if violated the halacha initially, but after the fact it doesn't say she cannot teach.

  Halacha 5

  -Is this a din in the melamed or a din for the talmidim( nafaka minah if the melamed agrees to teach more)

  Halacha 6

  -Why does the Rambam not mention if he is greater in yirah? ( In halacha 3 mentioned 3 things

  לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק)

  Halacha 7

  - This is a din by all things not only talmid torah? (ayen perek 6 hilchos shechenim)

  -Why does the Rambam quote a different pasuk then what the gemara brings?

  -What is the Rambam saying with "vechen"?

  See below that rambam maybe coming from girsa of tiken ezra

  • Why does he not phrase the halacha that initially should bring other teachers and further why not mention it is a takana of ezra?

  -Mishnas Yakov

  אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד אפי' אחד מבני החצר אין יכולין שכניו למחות בידו, וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו וכו' אינו יכול למחות בידו, שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

  והנה בב"ב כא, ב, אמרי' אמר ר"ה האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה דינא הוא דמעכב עילויה דא"ל קא פסקת ליה לחיותי וכו' ומודי ר"ה במקרי דרדקי דלא מצי מעכב דאמר מר קנאת סופרים תרבה חכמה.

  והנה הרמב"ם בפ"ו משכנים ה"ח פסק לא כר"ה, אלא כר"ה בריה דרב יהושע דס"ל שם דבר מבואה אבר מבואה דנפשיה לא מצי מעכב, וברמב"ם פסק דאפי' ממבוי אחר, לא מצי מעכב, כיון דזה הוי בעיא דלא אפשטא, הלכך אין מעכבין, ועמ"מ שם. וא"כ תימא למה הוצרך כאן לגבי מלמדי תינוקות לומר דאין יכול חבירו לעכב עליו משום שנאמר ה' חפץ וגו'. תיפו"ל דכל בעלי אומנות אינן יכולים לעכב, דהילכתא כר"ה בדר"י וכנז', וא"כ פשיטא דמלמד תינוקות אינו יכול לעכב, ובגמ' אמרי' חידוש דמלמד, לפי ר"ה, אבל לפי ר"ה בדר"י, פשיטא הוא, ולא צריך ע"ז קרא מיוחד.

  שו"ר בב"י חו"מ סי' קנ"ו ד"ה החלק השלישי שהק' כן על הרמב"ם וכן על הרי"ף שהביא ד"ז [ועי' הג' חו"י על הרי"ף שהקשה מעצמו כן, וכבר הקדימו הב"י] ותי' דס"ל דאף בבר מתא אחריתא לא מצי מעכב, והוי זה חידוש אפי' לר"ה בדר"י, ולרבותא נקט ר"ה, ע"ש. וכעי"ז ס"ל לר"י שם, עשמ"ק שם.

  ותמוהין דברי הגר"א בחו"מ סי' קנ"ו ס"ק ל"א שכתב אהא דאיתא בשו"ע שם סעיף ו': רוכלים המחזרים בעיירות אין בני המדינה יכולין לעכבן וכו', וכתב הרמ"א: והוא הדין מלמדי תינוקות וכו', וכתב הגר"א דלכן הרמב"ם השמיט האי דינא דמלמדי תינוקות משום דמפרש דמה דאמרי' בגמ' דמודי ר"ה במיקרי דרדקי דלא מצי מעכב, לא קאי אלא אבר מבואה דנפשיה, שלכן אמר כאן ומודי ר"ה, וברוכלין אמר ומודה ר"ה בריה דר"י, ולכן לא כתבן, דאין נ"מ לדידן דלא קי"ל כר"ה. ובפ"ב מהל' ת"ת כתב בהדיא בבר מבואה דנפשיה, ע"ש. ותימא דאם מטעם זה דפסק דלא כר"ה, לא הביא זה הרמב"ם בהלכות שכנים, למה הביא ד"ז בהלכות ת"ת. כיון דבכל אומנות נמי מותר בבר מבואה דנפשיה, וצ"ע.

  והנה לשון הרמב"ם בהלכות ת"ת מורה לכאורה יותר כדברי הגר"א דאיירי בבר מבואה דנפשיה, דכתב שם: אחד מבני מבוי שביקש להעשות מלמד, אפי' אחד מבני החצר, אין יכולין שכניו למחות בידו, וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו וכו', משמע דמדבר בבן מבוי דנפשיה כדברי הגר"א, וצ"ב דברי הב"י, [וכ"כ בדרישה שם] שכתב דלרמב"ם אפי' מעיר אחרת נמי מותר למלמד לפתוח בית ללמד תינוקות בצדו, וכנז', ואולי הב"י והדרישה יפרשו דמש"כ הרמב"ם: שבא חבירו וכו', היינו מלמד תינוקות כמותו, אבל הוא אמנם מעיר אחרת, וצ"ע.

  והנה בגמ' ב"ב כא, ב, יש גירסא: ומודי ר"ה במקרי דרדקי דלא מצי מעכב דאמר מר עזרא תיקן להם לישראל שיהו מושיבין סופר בצד סופר, וניחוש דילמא אתי לאתרשולי א"ל קנאת סופרים תרבה חכמה, ורש"י ותוס' לא גרסי לה. אלא גרסי: דלא מצי מעכב דאמר מר קנאת וכו', ע"ש. אולם בביאור-הגר"א בסוף ס"ק ל"א הנז', נראה דשפיר גריס לה, ע"ש. והנה לפי גירסא זו, הרי יש חידוש מיוחד בהלכות ת"ת דמותר לפתוח בית נוסף ללמד תינוקות, ולא נימא בזה דאתא לאתרשולי, וזה חידוש דין מיוחד לגבי מלמדים. שלא נימא דאף דבכל אומנות שרי בכה"ג, מ"מ במלמדים אסור מטעם הנז', והדין הוא דאפ"ה מותר, וחידוש זה הוא בהלכות ת"ת, דמצד הלכות שכנים, ודאי מותר, דלא גרע משאר אומניות, ולכך אמנם הביא הרמב"ם לד"ז, בהלכות ת"ת, דבזה יש אמנם חידוש בהלכות ת"ת, וכמש"נ.

  אך אכתי יש לעיי' בזה, דהא חשש זה דילמא אתי לאתרשולי, לא שייך למלמד הראשון, דלאו זכותו הוא לתבוע בזה, דזה שייך רק לב"ד או לבני העיר, וא"כ איך כתב הרמב"ם: מלמד תינוקות שבא חבירו לפתוח וכו' אינו יכול למחות בידו שנא' ה' חפץ וגו', הרי דכ' לחידוש ד"ז לגבי המלמד הראשון. ולגבי דידיה, הרי פשיטא דאינו יכול למחות וכנז'.

  אולם בשו"ע יו"ד סי' רמ"ה סעיף כ"ב הלשון הוא: אין יכולים למחות בידו, ולפ"ז שוב א"ש, דהכוונה לבני העיר, לא יכולים למחות מחשש דאתא לאתרשולי, וכמש"נ.

  ואכתי צ"ב אי הטעם דה' חפץ וגו' יגדיל תורה ויאדיר, הוי טעם לגבי החשש דאתא לאתרשולי, ובגמ' אמרי' הטעם דקנאת סופרים תרבה חכמה, וזה טעם מספיק לגבי החשש דלמא אתא לאתרשולי, אבל הטעם שכ' הרמב"ם ה' חפץ וגו', לכאורה לא שייך למניעת חשש זה, וצ"ע. ואולי שפיר שייך דה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, ולא יצא שום תקלה בזה. אלא אדרבה יגדיל תורה ויאדיר.

  ויש לעיי' לפמש"כ בדרכי-משה בטור חו"מ סי' קנ"ו אות ד' לפרש דברי האביאסף שהביא המרדכי בב"ב שם דגם ר"ה בדר"י מודה היכא דהמבוי סתום מג' צדדים רק בצד א' יכנסו לו ודר ראובן אצל סופו הסתום ובא שמעון לדור כנגד הצד שאין יכולים ליכנס אם לא ילך תחילה לפני פתח שמעון, ובה"ג גם ר"ה בדר"י מודה לר"ה דיכול לעכב עליו כיון דאינו יכול לעבור לראובן אם לא הלך תחילה לפני פתח שמעון. [ועי' בשמ"ק בשם הר"י מיגש בסוגין] [ועי' בס' בית-אפרים חו"מ סי' כ"ו שכ' דאין זה מדברי הד"מ, כי בד"מ הארוך ליתא ד"ז, ואף דבשו"ת הרמ"א סי' י' פירש כן דברי האביאסף הנז', מ"מ אין דעתו לפסוק כך, והא ראיה שלא הגיה בשו"ע בזה, אלא כתב רק שיש להתיישב בזה, ע"ש. ועי' בד"מ השלם, הנדמ"ח], ועי' בשו"ת חת"ס חו"מ סי' קי"ח, ועי' בפ"ת סי' קנ"ו סק"ג, ולאור זה יש לעיי' אי בכה"ג דפסיק לגמרי לחיותיה, או בבריא היזיקא דבזה מודה ר"ה בדר"י כמש"כ ברמ"א סי' י' ובחת"ס הנז'. יעו"ש, אם לגבי מלמדי תינוקות, במקרה כגון זה, יהיה מותר, ופשטות הדברים נראה דאמנם מותר, ולפ"ז גם להלכה דפוסקין כר"ה, צריך הלכתא מיוחדת למלמדים, דאף בגוונא דלעיל, דבאומנות אחרת אסור, בזה מותר, משום קנאת סופרים וכו' או משום דה' חפץ וגו', אמנם דברי הרמב"ם, לא יתיישבו בזה, דהא הרמב"ם לא נחית לחידוש דין זה, ובהלכה שלפנינו כתב: וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו וכו', ובכה"ג דפתח בצדו, הרי בכל אומנות מותר, וצ"ע.

   

   

   

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -3 years ago

    Halacha 3 

    here says הרי זה בכלל ארור עושה מלאכת ה' רמיה. לפיכך אין ראוי להושיב מלמד אלא בעל יראה מהיר לקרות ולדקדק

    and

    Rambam 4:1 says וכן הרב שאינו הולך בדרך טובה אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב. שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא

    By us says ein rauy which is mashma not assur and in perek 4 says you cannot learn?

    Here brings pasuk of ארור עושה מלאכת ה' רמיה and perek 4 brings שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות?

    Reply to this comment.Flag this comment.

Rambam Mishneh Torah

Rabbi YY Jacobson

• August 7, 2020
• |
• 17 Av 5780
• |
• 551 views

Related Classes

• 

  49 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 1

  The Obligation to Study and Teach Torah
• 

  30 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 1 - Q & A

  The Obligation to Study and Teach Torah
• 

  51 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 3

  The Crown of Torah
• 

  52 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 4

  How to Teach
• 

  31 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapters 3&4 - Q & A
• 

  51 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 5

  Respect and Awe for Your Rebbe
• 

  51 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 6

  Wednesday, Aug 12, 10:00am EST
• 

  47 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos Talmud Torah Chapter 7

  Thursday, Aug 13, 10:00am EST