• A

  Ari -3 years ago

  Question on Halacha 19

  Dear Rabbi Jacobson
  
  How is one to understand Halacha 19 where the Rambam writes V'hu Miskashe Harbeh Shelo L'daatoh.U'masiach...V'Hakishu Bi K'shehaya.

  Do Chazal not say that 'Ein Kishuy B'lo Daas' and as a result, a person is held responsible for it?
  
  Kind Regards
  
  Ari

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -3 years ago

    רמב"ם איסורי ביאה א, ט: אנוס פטור מכלום מן המלקות ומן הקרבן ואין צריך לומר מן המיתה שנאמר ולנערה לא תעשה דבר. בד"א בשנאנס הנבעל. אבל הבועל אין לו אונס שאין קישוי אלא לדעת. ואשה שתחלת ביאתה באונס וסופה ברצון פטורה מכלום שמשהתחיל לבעול באונס אין בידה שלא תרצה שיצר האדם וטבעו כופה אותה לרצות: וראה השגת הראב"ד שם.

    כלומר, אם בועל בזכרו ומתקשה הוא מדעת. אבל כמובן באמצע הלילה או באמצע היום, כשזורם דם וכדומה, יכול להיות קישוי.  

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • A

      Ari -3 years ago

      Thank you for the clarification, much appreciated.

      Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Hi rabbi jacobson iam also waiting for your q/a on chapter 4

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • S

    Sammy -3 years ago

    Hi Rabbi jacobson

    Thank you for your shiurim 

    Is this possible? 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• C

  Chayim -3 years ago

  the epilogue on chapter 4

  Hi rabbi Jacobson We are eagerly awaiting your shiur "the epilouge on chapter 4"

  Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  The very last halacha in chapter 4 states that a talmud chocham should not live in a place without a beis din that can administer lashes and jail. The Rebbe has spoken often that there is no concept of jail in Torah law. How do we understand this halacha in light of the Rebbe's teaching that there is no jail sentences in Torah?

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -3 years ago

  Many many shluchim move to cities

  lacking one or more of the items the Rambam says a city must have before moving there.   ???

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    plus those shluchim in flung locales,  many without the requirements laid out  by the Rambam, are, ironically, teaching Rambam t while themselves transgressing those requirements...

    Then again the Rambam himself said he was "oivef" 6 negative mitzvos daily by living in Mitzrayim! 

     

    Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -3 years ago

  I thought that the Rambam in MT

  was extracting the halachas from the gemora and excluding debate,  discussion,  rejected them, stories, etc,  and then organizing them in a logical manner (modern legal digests do the same) making them easily accessible to all

  .  What can be the source in the gemora for medical or nutritional advice? Is it an aveirah to not follow all this advice? Would the Rambam say that anyone from the time of Mattan Torah until his day had transgressed if they didn't follow all this advice? 

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    *rejected opinions 

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • M

      Moshe -3 years ago

      could the whole source for the RRamba's medical and nutritional advice  be the posuk to care for  our bodies, recently used to stop minyonim and other gatherings? 

      •   If so, while the Rambam as the preeminent Torah scholar of his time (and even of other prior and later times); had a right to codify tge halachas in the gemorah, to choose opinions, etc., did he have the same right to "pasken" on medical and nutritional matters? Was he as eminent in medicine as he was in Torah. The Torah says to guard our bodies but doctors and  scientists differ from each other and from time to time. Once margarine was thought to be better than butter. Later butter prevailed. Half the doctors think Dr Zeldnko is a genius and should get  the Nobel prize, while others think its quackery.  What gave the Rambam the right to choose at that time, which was the preferable medical opinion? 

      Reply to this comment.Flag this comment.

• A

  Anonymous -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  I thank the Rov Shlita so much ! These shiurim are BH amazing !

  Reply to this comment.Flag this comment.

• S

  Sara -3 years ago

  Which halacha

  Which halacha is this chapter covering?

  Reply to this comment.Flag this comment.

• OB

  Ofra Baum -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  The subtitles are horrible. They are totally gibberish and have no reflection of the class Please remove them.Thank you. The sound in all the Shiurim is way too low.

  Reply to this comment.Flag this comment.

• S

  Sara -3 years ago

  Interesting...

  Many of the things Rambam says about drinking water, exercising, etc. etc etc. are things that the nutritionist and other “experts” today say we should do.

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    Macrobiotics say to eat locally grown produce in season. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Mendy -3 years ago

  Question for Rabbi YY

  We could hear you loud and clear!! Thank you

  Reply to this comment.Flag this comment.

• ML

  Mordechai Litzman -3 years ago

  Please start again

  Reply to this comment.Flag this comment.

• S

  Sara -3 years ago

  Can't hear you

  can't hear you

  Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 15 The magid Mduvna

  

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    plesse extract your point and translate. Imho its highly disrespectful  to post in Hebrew and quite onerous to take up so much space here. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • Anonymous -3 years ago

      Just skip the comments which are hard to read. Some of us find these beneficial. Thanks very much!

      Reply to this comment.Flag this comment.

    • Y

      YYB -3 years ago

      Dear Moshe,

      I've started the Rabbi's lectures in Rambam together with you and so we're classmates. 

      I've seen your great comments & insight as well as your frustration... Your will and desire to understand all other comments so not to miss any part of the conversation.

      I'm willing to spend some time with you, to review and summerise some of the Hebrew comments, etc. that you feel you might be missing out on. I can assure you however, as you probably know this,  that sitting in class with Rabbi YY is the best commentary you'll need and get to understand what the Rambam is saying...

      If this makes sense to you,  please reply here and I'll as any of the moderators or Rabbi YY to email you my email so we can get in touch offline. 

      Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 23

  כל עיר שאין בה עשרה דברים האלו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה

  Why does this apply to a Talmid Chacham and not to every person?

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -3 years ago

    Answer to above

    

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • M

      Moshe -3 years ago

      Please extract your point, translate and give a  source. Anything else,  imho, is highly disrespectful to many of us here. College grads should not sit in on high school classes. 

      Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 20 Rav Miller

  

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    Imho, it is highly disrespectful to post in Hebrew and to take up so much space here. Kindly extract your point, translate and give your source. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 5---

  Halacha 5

  Daas umachshava

  ולא ישן ביום. בסוכה (כ"ו) שאסור לישן ביום, ולא נתבאר אם זהו מצד מצות תפילין שמבטל או מפני ביטול תורה, ואם כן בזמנינו שאנו חלושי מזג ובלאו הכי אין מניחין תפילין כל היום אין אסור, אבל הרמב"ם קבע דין זה כאן, ומשמע שמטעמי בריאות אין לישן ביום, ואולי כאן נתכוון לקבוע עיקר שינתו ביום אבל מעט לעמוד רענן מותר, וכן מבואר בב"ר פ"ט "מתוך שאדם ישן קימעא הוא עומד ויגע בתורה הרבה" ואפשר דמיירי ביום שישן רק קימעא.

  Maaseh Rokeach

  אלא ימתין אחר האכילה. ולעיל כתב שלא יהלך ולא יטייל אחר אכילתו ובפ"ק דמ"ק דף י"א איתא ואמר רב אמר לי אבא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ופירש רש"י ליטעון גופא כלומר לאחר אכילתו מהלך הרבה קודם שישן ולא ליטעון פוריא לא ישן לאלתר אחריהם ע"כ ורבינו אינו מפרש כדברי רש"י אלא שישהא מעט ולאו דוקא אלו אלא לכל מין אכילה הוי מלתא הכי ע"פ הרפואה ועיין בדברי מרן כ"מ ד"ה ולא יקיז וכו' שהכל לפי טבע הארצות עיי"ש:

  Halacha 6

  Daas Umachshava

  דברים שמאמצים את בני מעים כגון רמונים ופרישים ותפוחים וקרוסטמולין. נראה שמאמצין היינו שגורמין עצירות אוכל מהם מעט לאחר אכילה, וגורמי שלשול כגון ענבים ותאנים אוכל אותם קודם אכילה.

  ונראה שתלוי מה שאוכל בסעודה גופא ואם אוכל רק לחם כמו בבוקר, נאה ובריא לאכול דברים המשלשלים אחר הסעודה, אבל בסעודה גמורה עם מאכלים המשלשלים אוכל רק קודם האכילה דברים המשלשלים.

  ובזה תתיישב שבכתובות (י:) מפורש שטוב לאכול תמרים אחר נהמא (פת) דוקא, וקשה על הרמב"ם שפירש שדברים המשלשלים אוכל קודם הסעודה, שכאן מיירי בסעודת לחם דסעיד אוכל דברים המשלשלים קודם הסעודה, משא"כ בסעודה גמורה אוכל בסוף מעט ומועיל וד"ז צ"ב.

   

   Halacha 9

  Takanas Ezra?

  השום. הקשו מתקנת עזרא לאכול שום בערבי שבתות וכתבו דנשתנו הטבעים, וראה זה מצאתי בבה"ג כת"י רומי סוף הל' יין נסך שמנה שם תקנות עזרא, ואוכלין שומין בערב שבת בתבשיל, ורבנו בחיין ואין סתירה בדברים.

  Avodas Hamelech

  Halacha 15

  Tzava of the Rambam

  Daas Umachshava

  ורוב החלאים שבאים אל האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו. ובספר זכרון לראשונים מביא צוואת הרמב"ם וז"ל: "אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מן המושם לתוכו, כי הוא ההיפך, באכול מעט יש כח באצטומכא לקבלו ובחום הטבעי לעכלו, אז יגדל ויבריא ודעתו יתיישב, ואם יאכל יותר מדאי האצטומכא לא יקבלו והחום הטבעי לא יעכלנו נכחו יצא פגול הוא לא ירצה גופו ירזה ושכלו יתבזה וכיסו יתרוקן, וישנא המאכלים המזיקים כאשר ישנא איש רעהו השונאו ומבקש המיתו ע"ש.

  Halacha 17

  How to get dress --like a kohen

  Daas Umachshava

  ילבש בגדיו ויכסה ראשו בבית החיצון. משמעות דבריו שמקדים בגדיו ואחר כך מכסה ראשו ואינו חושש שנמצא רגעים אלו בלי כסוי ראש, וכן בסדר לבישת בגדי כהונה הרמב"ם מביא בר"פ עשירי דכלי המקדש שלובש מכנסים ואחר כך כתונת ואבנט ובסוף המצנפת.

  Halacha 19

  Daas Umachshava

  לא ביום יציאה לדרך או ביאה מן הדרך. ותמוה אדרבה חייב אדם לפקוד אשתו כשיוצא לדרך ואפילו סמוך לוסתה התירו, והט"ז מתרץ שתלוי אם הולך ברגליו שמתייגע או בעגלה, וברמ"א מחלק מצד הרפואה או מצד ההלכה.

  והרמב"ם השמיט עיקר חיוב עונה ליוצא לדרך או בא מן הדרך וכל שכן שאינו מתיר בזה סמוך לוסתה שמפרש עיקר החיוב שמשתוקקת לכך, ולרמב"ם לדידן מצות עונה רק לקיום מצות פריה ורביה או בריאות וכמו שהבאנו לעיל פ"ג ה"ב ע"ש.

  Avodas Hamelech

  לא ביום יציאה לדרך או ביאה מן הדרך. ג"כ ומדאמרו הבא בדרך משמע בין יציאה לדרך בין ביאה מן הדרך כנ"ל וכבר עמדו ע"ז מהא דיבמות ס"ב דחייב לפקוד את אשתו קודם יציאתו לדרך ותי' תירוצים שונים אם דר"ל בלילה שלפניו או דיש חילוק בין הולך רגלי לנוסע וכדומה עי' מג"א סי' ר"מ וט"ז שם סק"א בשם מהרש"ל ועי' ב"ח אה"ע סי' כ"ח ופרישה שם.

  Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 4

   

  Daas Umachshava

  ונמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש. דברי הרמב"ם תמוהין דמסיק שטוב לישון בסוף הלילה, וכן מבואר בברכות (ס"ב:) ששינה בבוקר כאסטמא לפרזלא ע"ש, אבל להרמב"ם מאחר לישן עד קרוב לנץ החמה, ולא נתבאר מנליה שטוב ויפה עד קרוב לנץ החמה, וצ"ב.

  ונראה שהנהגות אלו בשינה וכדומה מועילים לבריאות, אבל אין במניעתם סכנה, ולעבודת ה' עומד מוקדם דוקא ומוותר על שינה, ורק אז יזכה לכתר תורה, ולא יבזבז ח"ו לריק וכמבואר בחז"ל.

  די לאדם לישן שלישן שהוא ח' שעות. וב"מעשה רוקח" מפרש "שבע שעות" צריכין לישן ולא שמונה, ולא נתבאר מקורו, ורבינו הגר"א זצ"ל מפרש "אז ישנתי ינוח לי" והיינו "אז" שמונה שעות ישנתי ינוח "לי" דהיינו ארבעים שעות, והיינו ארבעה שעות ליום מספיק, ותלוי בכל אדם, ולכל אחד די עכ"פ בשמונה שעות וכמבואר ברמב"ם כאן ושינה יותר למותר ובלי צורך כלל.

  Chaim umelech

  ויהיו בסוף הלילה כדי שתהיה מתחילת שינתו עד שתעלה השמש ח' שעות נמצא עומד ממטתו קודם שתעלה השמש. הוא חידוש בעיני דמי לנו גדול כהרמב"ם זיע"א דלא יחוש על ענין קימת חצות וגודל הלימוד באשמורת אחרונה דנורא ונשגב מאד והזוה"ק מלא וגדוש בחיוב לימוד תורה באשמורת ועיין בספרי הקטן תוכחת חיים סדר בא ובספרי הקטן כף החיים סי' ב' מה שאספתי באומר'ים במעלת הקם בחצות לילה לעסוק בתורה דאין ערוך אליו. האמת דרבינו שהיה רופא מובהק דבריו הם ע"פ הרפואה אך בכמה דברים הביא מהזוה"ק כאשר יראה הרואה

  

   

  Maaseh Rokeach

  שהוא ח' שעות. חז"ל אמרו ז' שינת כל אדם ורבינו כתב דהמרבה לא ירבה מח' כמ"ש ישנתי א"ז ינוח לי ולכך דקדק בלשונו שכתב די לו לאדם וכו':

  Malbim

  

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    please extract your point, translate and give a source. Anything else  imho is disrespectful to many of us here. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Halacha 2

  Avodas hamelech

  לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו. הוא ממאמר הגמ' גיטין ע' א' הממלא כרסו מכל דבר אחזתו אוחילו.

  אלא יפחות כמו רביע משבעתו. כבר תמהו בזה דהא אמרו בגמ' שם אכול שליש ושתה שליש והנח שליש ואיך כתב רבנו כמו רביע, ומ"ש דאפשר הוא רביע מלבר אינו מובן כלל ועי' תוס' נדה כ"ד ב' ד"ה אכילתו דהא דאמרו אכול שליש וכו' לאו דוקא, ואפשר דה"ה נמי לענין הנח שליש לאו דוקא עי"ש. וראיתי דבר מחודד בזה להגאון מלבי"ם ז"ל והוא ע"פ קושית תלמידי רבינו יונה הובאו בשטמ"ק כתובות ס"ד דמסוגיא דהמשרה את אשתו מוכרח דג' ביצים הוא שיעור סעודה, ובערובין פ"ג נראה דשיעור סעודה כ"א ביצים ועוד, ותרצו משום דאוכלת בלפתן, ובשם רב שר שלום כתבו שנתנו שיעור למעלה ושיעור למטה וזהו השיעור שנתנו לאשה, ועי' נודע ביהודה סי' ל"ז הקשה ע"ז טובא ובסי' ל"ח וישב שם והחזיק בזה דשיעור ג' ביצים הוא כדי קיום נפש, ולפי"ז יש שביעה כדי מלוי כרס והוא שיעור כ"א ביצים ועוד, וע"ז אמרו שיאכלו רק שליש משיעור זה שהוא ערך שבעה ביצים ושתות ועוד ומזה השיעור צוה רבנו להפחית עוד רביע וזהו אמרו אלא יפחות כמו רביע משבעתו כלומר משיעור השביעה ועולה לפי חשבון זה שיעור האכילה חמש ביצים ורביע ועוד, ושיעור מזון שנותנין לאשה בכתובות שם הוא מתאים לזה שהרי נותנין לה שלש ביצים פת חטין ושני ביצים ושליש מהקטניות וכשנדקדק בחשבון הרי שני השיעורים שוה והוא דבר נחמד, אבל גם בלא כל זה לא ידענא מאי קשיא להו, ומאן לימא לן דשיעור שליש מלוי כרס אינו שבעתו של כל אדם פחות רביע שכתב רבנו, והלא השליש של אליהו קאי של שליש מלוי כרס, והרביע של רבנו ע"פ שיעור שבעו של כל אדם, ותרי שיעורי אלו כחדא נינהו לשיעורו של רבנו בזה.

  ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין. זהו אמרם בשבת מ"א אכל ולא שתה אכילתו דם, וזהו תחלת חולי מעים הרי דצריך לשתות אבל רק מעט, ועי' רש"י ברכות מ"ב ב' שלא היה דרכם לשתות בתוך הסעודה אלא לשרות אכילה שבמיעיו, וזהו אמרם במגלה דאכילה מרובה משתיה היינו בתוך האכילה אבל לאח"כ הרי אמרו בנדה כ"ד ב' דאכילה מרובה משתיה עצמותיו סכויין הרי דלא מעלי, וע"פ זה מיושב קושית התוס' שם ולא צריכין למימר דאכול שליש ושתה שליש לאו דוקא עי"ש.

  וכשיתחיל המזון להתעכל במיעיו שותה מה שהוא צריך לשתות. עי' ברכות נ"ג ב' דשיעור עיכול לריש לקיש כל זמן שיצמא למים והרי אמרו אדצחית שתית והעירו כבר מזה.

  ולא ירבה לשתות מים. והא דאמרו בברכות מ' א' המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעים, ועי' רש"י שם שפי' שותה מים הרבה אחר אכילתו וכו' רבנו לא ס"ל הכי אלא כדי שיעור שריה ועי' נדה כ"ד שהבאנו לעיל שתיתו מרבה מאכילתו עצמותיו שרופין אכילתו מרובה משתיתו עצמותיו סכויין, כראוי עצמותיו משוחין עי"ש.

  ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה. בריתא בברכות כ"ג ב' הנכנס לסעודת קבע מהלך וכו' ונפנה ונכנס ובשבת פ"ב א' הנצרך להפנות ואכל וכו' רוח רעה או רוח זוהמא שולטת בו ועי' בדף מ"א א' שם.

  לא יאכל אדם עד שילך קודם אכילה. למד כן מהך בריתא שהבאנו מברכות כ"ג הנכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד' אמות או ד' פעמים עשרה אמות וסובר רבנו דלאו משום עשיית צרכיו הוא אלא משום הלוך קודם אכילה ומ"ש ונפנה, הוא מלתא בפני עצמו או דרבנו מפרש הא דאמרו בשבת מ"א שם אכל ולא הלך ד' אמות אכילתו מרקבת דלא כפירש"י דקאי על אחר אכילה, אלא דקאי אקודם אכילה, ואין זה ענין אחד עם הא דאמרו בב"מ קי"ג ב' עי"ש.

  או יעשה מלאכה או יתיגע ביגע אחר. בדפוס קונשטנדינא הנוסח או יעשה מלאכה עד שיתיגע ואוכל והוא ישר, והוא מגיטין ס"ז ב' רב יוסף איעסק בריחיא, רב ששת איעסק בכשורי אמר גדולה מלאכה שמחממת בעליה והוא דלא כפירש"י שם עי"ש ועי' אבות דר"נ פמ"א מ"ד שלש זיעות הן יפות לגוף וחד מהני זיעת מלאכה.

  ואם רחץ בחמין אחר שיגע הרי זה טוב. עי' שבת מ' נכנס ומזיע יוצא ומשתטף הרי דשיטוף אחר זיעה טובה.

   

   

  Daas Umachshava

  לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא פחות כמו רביע משבעתו. דבריו תמוהים שבגיטין (ע.) מבואר שצריך לשייר שליש ולא רביע, ועיין בהגה"ה כאן שמפרש דהיינו שליש מלבר, וצ"ל דקבע כן מדרכי הרפואה.

  ונראה שלרמב"ם שביעה ומלוי כרס שני דברים, ויש מאכלים שאדם שבע בהם ועדיין רחוק ממלוי כרס, וממלוי כרס יש ליזהר מאד מפני שמסוכן לבריאות, ושפיר מפרש הרמב"ם כאן שאפילו לשביעה מניח רבע, והיינו כדי שלא יגיע למלוי כרס, אבל כשאינו ידוע לו השיעור שישבע, מבואר בגמרא שישייר שליש ממלוי כרס ותולה שבזה הניח הרבע לשביעה גמורה.

  ובאגרותיו הרמב"ם מסביר שיטתו ברפואה, שצריך ליזהר שאפילו כשגומר עודו רעב, ולא שבע עד שאין לו תאות המאכל, ולכן מייעץ לאכול רק מאכל אחד, שאז מבחין הכמות שאוכל ולא יאכל אלא מעט ויהיה בישול טוב בכבד ובאברים, שאם אוכל כששבע לא מתבשל יפה וזהו הסיבה לכל החולאים, וטוב יותר לאכול מעט ממאכלים רעים, מהרבה מאכלים טובים ובריאים ששבע מהם, שרוב החולאים סיבתם שאינו נזהר לאכול לפני שביעה דוקא וכו'.

   

   

  ולא ישתה מים בתוך המזון אלא מעט ומזוג ביין וכו'. שיטת הרמב"ם שאין להרבות בשתיית מים כלל, רק תוך הסעודה שותה מעט מאד מזוג ביין להקל באכילתו, ולאחר הסעודה שותה מה שצריך לשתות, אבל לא ירבה בשתיית מים אף בסוף הסעודה. ותמהני הלוא גמרא מפורשת בברכות (מ"ב.) שאם מקפה אכילתו במים קיתון לפת אינו בא לידי חולי מעיים, וכן בגיטין (ע') שאוכל שליש ושותה שליש, ומשמע שראוי לשתות הרבה בסעודה כאכילה, עיין במגילת י"ב. שדת תורה אכילה מרובה משתייה, ובתוס' שם שאם האוכל מרבה מדאי עצמותיו סכויין ע"ש.

  ונראה שהרמב"ם כאן מחלק בין מים לשאר משקין, שבמים תוך הסעודה ממש, שותה מעט מאד דוקא ומזוג, שגם לאחר הסעודה לא ירבה, אבל יין ושאר משקין שותה אחר האכילה כשמתעכל כדי צרכו ומועיל לבריאות.

  וכהיום אין יין מצוי אצלנו וביוקר, ונהגו לשתות מים מבושלים ולטעם מוסיפין תה או קאויי, וצ"ל שתופסים שמים כמות שהם הוא דיש למנוע בסעודה ולאחריה, אבל מבושל כששותה אחרי הסעודה כשהמזון מתעכל מועיל לבריאות וצ"ב

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    Please extract your point, translate  and give a source. Anything else, imho, is higjly disrespectful to many of  us  here. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

• Anonymous -3 years ago

  Perek 4 Halacha 1

  

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • M

    Moshe -3 years ago

    please extract your point, translate abd give a source. Anything else,  imho, is disrespectful to many of us here. 

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -3 years ago

    תודה רבה במאד מאד. האם אפשר להשים כאן עמוד סח של ספר זה וכן שאר העמודים עד סוף הפרק

    וכן מי כתב הספר הזה? תודה רבה

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • Anonymous -3 years ago

      

      Reply to this comment.Flag this comment.

    • Anonymous -3 years ago

      

      Reply to this comment.Flag this comment.

    • Anonymous -3 years ago

      https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51693&st=&pgnum=1&hilite= page 97 on

      Reply to this comment.Flag this comment.

Rambam Mishneh Torah

Rabbi YY Jacobson

• August 2, 2020
• |
• 12 Av 5780
• |
• 972 views

Related Classes

• 

  37 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 1

  Cultivating the Right Temperament
• 

  14 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos De'os Chapter 1 - Q & A

  Cultivating the Right Temperament
• 

  41 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 2

  When Extremes Are Good for You
• 

  34 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos De'os Chapter 2 - Q & A

  When Extremes Are Good for You
• 

  36 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 3

  Don't Run Away from the World
• 

  18 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos De'os Chapter 3 - Q & A

  Don't Run Away from the World
• 

  39 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 5

  Monday, Aug 3, 10:00am EST
• 

  30 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos De'os Chapter 5 - Q & A
• 

  39 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 6

  How to Deal with People Who Hurt You
• 

  41 min

  Rambam Mishneh Torah

  Rambam Hilchos De'os Chapter 7

  The Laws of Gossip, Loshon Hara, Revenge, and Harboring Grudges
• 

  15 min

  Rambam Mishneh Torah Q & A

  Rambam Hilchos De'os Chapter 7 - Q & A

  The Laws of Gossip, Loshon Hara, Revenge, and Harboring Grudges