TheYeshiva.net - Rabbi YY Jacobson

Megillah 7a: Why Did Esther Yearn to Make Purim a Holiday?

When the Sages Realized That the Megillah Is Like Chumash!

1 hr 30 min

Comment
Call-in
Listen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
7371
MP3
MP4
Source Sheets
Copy Embed

Class Summary:

This class was presented on Tuesday Parshas Mishpatim, 23 Shevat, 5780, February 18, 2020, at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY

Categories

Gemarah Megillah

Please leave your comment below!

A
Avraham -4 years ago
My friends do see you daily via Internet, and currently even from Egypt. One of my best friends Sasha Shlyankevich has decided to explore Egypt so he can have more meaningful Pesach. It is his Jewish Encyclopedia of Brokgaus & Ephron we used for Seder in Moscow. While touring Egypt he is most likely watching us daily.

Today’s lecture on Magilat Esther was phenomenal, first of all, it was great from Historic Perspective, which I greatly appreciate!

1) I loved your overview of the history of Sanhedrin. I was not aware of the fact that Sanhedrin was consciously dissolved by last Sanhedrin. Therefore Chachomim had to give to us every single instrument needed to be able to survive Golus with Torah’s Wisdom till eternity (coming of Mashiach). It is fascinating testimony to intellectual greatness and truth of our tradition!

2) Gorgeous birur on Kivuni LeDoros & Kosveinu LeDoros… This is Ester’s doros! Doros of Wisdom and Simcha to next generations verses biological Jewish Generations (you brought incredible point about “imagining if we would have another Ester at the time of WWII)… Role of Woman in Jewish History!

3) I really enjoyed the Gemorah, you have made many great points about Ruach HaKodosh and the views of 4 tanoim (R.Akiva, R.Meir, R.Eliezer, R. Yosi and the historical perspective on them) and later R. Shmuel, great explanation how it is a spice and not an alternative opinion.

I think overall, I felt so connected to the Truth of Purim! So many phenomenal points like: Kibel/Kiblu (Ksav, Kria-Shmia), Moshe Kibel, We Kiblu by Purim…

About the link I have sent. Every time I see rebbeshe levushim - I immediately become skeptical (old scars). What stroked me about the article is the timing of it, since lately I was thinking about many of the current events (Trump, Century deal, gridlock of Israeli elections, Iran, Tomb of Morduchai and Esther, China, my business:), all these hard issues to tackle we might need a Mashiach, and here I see the article about it, I thought it is a good timely coinsidence… But nothing really strikes me in the article as extraordinary, I thought to pass it to you - perhaps you have a good insight.
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -4 years ago
שלחו לה קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות שלחה להם כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס

The gemara implies that if it was not כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס then esther would not have an argument against the sages. This teaches us like chazal say in the times of galus the way to act is : מַהוּ פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה, אָמַר רַבִּי חִיָּא אָמַר לָהֶם אִם רְאִיתֶם אוֹתוֹ שֶׁמְבַקֵּשׁ לְהִתְגָּרוֹת בָּכֶם אַל תַּעַמְדוּ כְּנֶגְדוֹ אֶלָּא הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיַּעֲבֹר עוֹלָמוֹ, הֱוֵי פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר שָׁלוֹם, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָבִיו מְבָרְכוֹ (בראשית כז, מ): וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאַתָּה מַסְכִּים עִמּוֹ וְאוֹמֵר לָנוּ הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם מִפָּנָיו, וּלְהֵיכָן נִבְרָח. אָמַר לָהֶן, אִם רְאִיתֶם שֶׁמִּזְדַּוֵּג לָכֶם בִּרְחוּ לַתּוֹרָה, וְאֵין צָפֹנָה אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ב, ז): יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה.

(Story that the Brisker Rav told over in the time of Rav Chaim Voloshiner that when the govt. wanted lists of all the residents and this was new to them and they didn't know how to act if to give the names or not and the Chasidim asked thei Rebee the Baal Hatanya what to do and he responded that we are in galus edom that represents sheker so we have to act also with sheker to hide from the govt. and Rav Chaim Volsohiner brought the lashon of this Medresh. Each one his own hanhaga but the conclusion of both great sages is a hanhaga of הַצְפִּינוּ עַצְמְכֶם.)

It's worth losing out on the whole yom tov of Purim to preserve this hanhagah in galus and not to arouse the hatred among the nations. A peleh from the gemara!

Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -4 years ago
להיות לי לשם
הגמ' במסכת מגילה דף ז' עמוד א' מביאה וויכוח מעניין בין אסתר לחכמים. אסתר מבקשת מחכמים "קבעוני לדורות וכתבוני לדורות" וחכמים עונים לה שאין הם מסכימים לכך שהרי "קנאה את מעוררת לנו בין האומות".מהו בעצם הוויכוח בין אסתר לחכמים? אסתר דורשת לייסד את פורים כחג מחגי ישראל וחכמים לא מסכימים לכך . רש"י על אתר מבאר לנו את בקשת אסתר "קבעוני ליום טוב ולקריה להיות לי לשם" ולכאורה זה נוראה תמוה האם כל כוונת אסתר היא לקבוע חג בשביל לרומם ולפאר את עצמה? הרב יוסף דב סולוביצ'יק בספרו-"המסביר" (שיצא ע"י תלמידיו) מבאר את דבריו של רש"י "להיות לי לשם" שאין כוונת אסתר לפרסם סתם את גדולתה שלה דווקא אלא ללמד לדורות הבאים את נערות ישראל מהו כוחו של מסירות נפש. ננסה להתבונן בסיפור המגילה לא רק מצד התגלגלות הנס אלא גם מתוך התבוננות על כל התקופה ומעמדם של עם ישראל, ולדלות מבין השורות מהו בדיוק העניין המיוחד שאותו רצתה אסתר לפרסם.
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -4 years ago
להיות לי לשם
Maybe the penimius of what Rebee was saying (Rav Tzadok)

וזה כל השתדלות בקביעות ימי הפורים לדורות כמו שכתוב ותכתוב אסתר וגו' ומאמר אסתר קיים וגו' דרק על ידה הוא שנתקיים לדורות וכמו שאמרו מגילה ז' ריש עמוד א' גם כן דשלחה לחכמים קבעוני ורש"י פירוש שם להיות לי לשם ובוודאי לא כיוונה להגדיל כבודה בזה. רק הכונה לשכינה ולכבוד שמים ולשם על דרך שאמרו שם י' ב' תחת הסרפד יעלה הדס זו אסתר הצדקת. והיה לה' לשם זו מקרא מגילה לאות עולם לא יכרת אלו ימי הפורים. הכונה שאי אפשר להיות נכרת זה וכדרך שאמרו (מדרש משלי פרק ט) אפילו כל המועדים בטילים ימי הפורים לא כו' היינו שאם חס ושלום יגרום חטא כל כך שיבוטל מועדים על דרך שנאמר חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וגו' כי כל מועדים אותות על קשר השם יתברך עם ישראל דלא עשה כן לכל גוי. ואף על פי שבאמת הוא כן דאיה ספר כריתות אמכם ואי אפשר להיות כלל ככל הגוים בית ישראל והיו לא תהיה זאת דביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. מכל מקום כל זמן שלא נגלה זה למראית העין נראה ניתוק הקשר חס ושלום. אבל פורים הוא אות הברית שבין ישראל לאביהם שבשמים מצד שורש הנעלם בעולם הזה ושגם בעת ההעלם וההסתרה במעמקי לבם דבוקים בהשם יתברך. ועל כן חייב לבסומי עד דלא ידע להורות דגם בעת שכרות כזה כשכרותו של לוט דלא ידע כלום והוא בהעדר הדעת לגמרי גם כן קשור בהשם יתברך. וזה כל קדושת הפורים ועל כן הוא אות עולם שאי אפשר להיות ליכרת כלל. ומקרא מגילה הוא לה' לשם שהיא ספור דתחת הנעצוץ וגו' ותחת הסרפד וגו' דכל הנסים שהיו מצד זכות נגלה דישראל זכאים והעכו"ם חייבים הם היו מפלתם במקומם ובני ישראל נתרוממו במקומן ואין לזה שייכות עם זה כלל. אבל אז שהנס היה מצד ההעלם ודאפילו בעת השינה או השכרות ה' אתם ואף שהם למראית העין ככל הגוים וישנים מהמצות. על כן היה הנס דתחת וגו' שבאותו מקום שהיה זה צמח זה היינו דהוא גם כן באותו מקום ומצב ואפילו הכי זה נעצוץ וסרפד וזה ברוש והדס. ומרדכי כולל האומה דנקרא עם מרדכי ואסתר רומזת לשכינה הנקראת כנסת ישראל מצד שהקב"ה לבן של ישראל כמו שכתוב בשיר השירים רבה על פסוק ולבי ער. והיו אז בגלות דאכתי עבדי אחשורוש אנן שלא נגאלו גאולה שלימה ומכל מקום היה להם ממשלה שלימה עד שרבים מעמי הארץ מתייהדים. וזה שאמרו בגמרא י"א א' אימתי ראו כל אפסי ארץ וגו' בימי מרדכי ואסתר אפסי ארץ רצה לומר מקומות היותר שפלים ופחותים שהישועה היתה אז להראות איך השם יתברך מלכותו בכל משלה אפילו במקומות היותר שפלים ופחותים כבבית אחשורוש דהיה היותר רשע והוא נקרא אפסי ארץ ושם נראה ישועת אלהינו. כי לא היה אז הנס להאבידו ולהוציא ישראל מתחת ידו רק אדרבה נראה כמושל יותר להטיל זוהמתו גם באשה ישראלית צדיקת כזה. אבל הכל לפרסם ישועת אלהינו דגם שם הוא המנהיג ואין עוד מלבדו כלל. ואף דהוא היה חפץ ושמח בהאבדן של ישראל לא עלתה בידו ובעל כרחו הוכרח אדרבה לרומם קרנם. וזהו לשם כאשר מתפרסם ממשלת מלכותו גם באפסי ארץ היותר גרועים. ויובן זה גם כן בלשון רש"י אאסתר להיות לי לשם כונתה על שרשה המורה על שכינתו יתברך בתחתונים ושהיא בגלות עם ישראל דשוכנת אתם בתוך טומאותם לגמרי גם כן ועד שאין שום דבר חוצץ ומבדיל בין שכינתו יתברך בתוכינו. ואפילו מי שנלקחה לבית גוי ומלך אדיר כזה ונבעלה לו כמה פעמים וילדה ממנו והיא בביתו תמיד ובבית הצלמים והיש טומאה גדולה מזה. ועם כל זה היא בצדקתה מתחלה ועד סוף בשוה ולא שינה כל זה מקדושתה כלום עד שלבשתה רוח הקודש באותו עת שהלכה לבית הטמא. וזה מורה על כלל קדושת כנסת ישראל שנתברר אז שהוא כן שאין שום דבר טומאה שבעולם מטנפם כלל. וכדרך שאמרו על פסוק ששזפתני השמש דברחיצה מועטת מתלבנים והכל רק כהוצי הסובבים לאסא. וזה כל ענין לקיחת אסתר לבית אחשורוש לברר דבר זה של קדושת ימי הפורים שנתגלה אז אור זה דקדושת ישראל שכל טינופת לא תטנפם ואין שום דבר המונעם מקדושתם כלל דגם כי אלך וגו' אתה עמדי דאפילו יהיו במקום שיהיו דבוקים בו יתברך.
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -4 years ago
Perhaps to answer the question of tosfos based on the maharal

ואמר (שבת פח, א) כי אעפ"י כן הדר קבלוהו בימי אחשורוש כי כאשר הוסיפו במצות מקרא מגילה ודבר זה כמו הוספה וכמו שאמרו בפ"ק דמגילה (יד, א) מ"ח נביאים ושבע נביאות עמדו לישראל וכולם לא פחתו ולא הוסיפו על התורה אפילו אות אחת חוץ ממקרא מגילה מאי דרוש אמר ר' חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה ומה אם מעבדות לחירות אומרים שירה מחיים למות על אחת כמה וכמה ע"כ, וכאשר יש כאן הוספה א"כ העיקר קודם ולפיכך כאשר קיבלו מעצמם ההוספה הזאת שהוא מקרא מגילה בזה קבלו כל התורה שהיא ראשונה (שבת שם) ובתוספת נמצא העיקר מק"ו וא"כ מעתה אין כאן מודעא כלל ולפיכך אמרו (מגילה טז, ב) (אסתר ח, ט) ליהודים היתה אורה זו תורה, אע"ג שכבר היה להם התורה מסיני מ"מ צריך שלא היה כאן מודעא רבה לאורייתא ומה שאין כאן מודעא זה היה על ידי מקרא מגילה כאשר קבלו מדעתם מקרא מגילה

The הוספה was that it became part of torah shebichsav (mitzvah of mikrah megilah) and through their accepting this mitzvah that was their reacceptance of all the torah so it's not a separate drasha!
Reply to this comment.Flag this comment.