• עיהע

  עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

  שיעור יום ד מטות מסעי כ"ח מנחם אב תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור ששי

  ב''ה. יום ד' פר' מטו''מ כ"ח מנחם אב תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו.

  השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

  מאמר ד''ה איתא בפסיקתא, מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש. שיעור ו

  בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

  עד כאן למדנו על כל הויכוח או השיח בין הקב''ה למשה רבינו וזמנים אלו.

  עשינו חזרה קצרה וכו'.

  ולהבין ביאור הדברים הנ''ל, יש להקדים ע''פ מש''ל בהשפעת שכל הרב לתלמידו(שהוא המשל היותר מכוון לענין השפעת אלקות בעולמות, כמבואר בס' אור תורה מהמגיד נ''ע).

  זהו ספר יסוד הכולל את תורתו ואמריו של תלמידו וממשיך דרכו של הבעש"ט, רבי דובער 'המגיד' ממזריטש לפי סדר פרשיות התורה, התנ"ך ואגדות הש"ס.

  דהנה רב גדול המשפיע שכל לתלמידו, הנה בכל דרוש פרטי הוא כלול מפרצוף שלם מי''ס, בתורה הקדושה כתוב, "ויאמר אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", וע"פ קבלה המשמעות היא שה' ברא את העולם ומנהל את העולם ע''פ העשר ספירות, כלומר, עשר בחינות באלקות, וכיון שהאדם נברא בצלם אלקים הנה גם הנשמות שלנו מורכבות מעשר ספירות (תניא פרק ג. ועיין תניא אגרת התשובה פרק ד' וה', שכיוון שהנשמה היא חלק משם הוי', לכן קיימים גם בה עשרה כוחות, בדוגמה לעשר ספירות הכלולות בשם הוי'. לכן כתוב על הנשמה הלשון ויפח, שהכוונה בויפח היא, שזה בא מהפנימיות, שכן מאן דנפח מתוכיה נפח דהיינו הנופח נופל מתוכו ומפנימיותו. לכן יש לנו גם כן את כל המידות האלו). והרב המדובר משתמש עם כל העשר ספירות כדי להשפיע שכל לתלמידו וזה הפרצוף השלם המדובר, הן הןא מצד עצמותו, והן מצד תוכן השיעור כפי שיתבאר.

  דהיינו דברים היוצאים מן הלב. דהיינו המורה נותן את השכל וגם הלב והרגש.

  ומה גם שיש מדות בהדרוש בעצם, כמו ההוראה שיוצא מהחידוש כמו כשר פסול וכיוצא, ז''א לא רק הרעיון אלא גם כן הפרקטיקה בשטח, ולא רק דברים תיאורתיים וכו', וזה נקרא מידות דהיינו זה צריך להיות רלוונטי. ואם הוא נותן שיעור בנגלה דתורה, צריך להפיק ההוראה מהחידוש, התוצאה אם זה כשר או פסול. דזהו בחינת "מדות", היינו איך שזה מתפרש בחיים.  

  או התפעלות אהוי''ר (אהבה ויראה) לד' היוצא מנושא של הדרוש,

  וכן דברי מוסר של הדרוש שהוא הנה''י (הנצח הוד יסוד) היינו ההסכם לפו''מ (לפועל ממש) להיות סו''מ ועש''ט (סור מרע ועשה טוב). זה חלק מעשר ספירות. שזה תכלית -- מה עושים בפרקטיקה. וזה נכון בכל דרשה פרטי להעביר את כל הפרצוף של עשר ספירות וכו'.

  הרב עצמו צריך להיות נוכח בכל העשר ספירות, במוחו ולבו וכו'. וגם צריך ליתן להתלמיד תמונה שלימה של עשר ספירות בכל דרוש: השכל שבו, המדות שבו, והתוצאה המעשית שבו.

  מספרים על אריסטו או אריסטוטלס (הוא היה פילוסוף יווני,מבכירי הפילוסופים של העת העתיקהומאבות הפילוסופיה המערבית.נולד בסטאגירה שבחצי האי כלקידיקי בשנת 384 לפנה"ס. עיר הולדתו נכבשה על ידי פיליפוס השני בשנת 348לפנה"ס ונהרסה, אך כאות הוקרה לאריסטו וכחלק משכרו שיקם אותה פיליפוס בהמשך חייו. בגיל 17 הגיע לאתונה והיה לתלמיד באקדמיה של אפלטון, ונשאר בה כתלמיד וכמורה במשך 20 שנה. עם מותו של אפלטון, ציפה לרשת את מקומו בניהול האקדמיה, אולם התפקיד ניתן תחת זאת לאחיינו של אפלטון. לאחר מכן עזב את אתונה ועבר לאסיה הקטנה.בשנת 343 לפנה"ס נשכר על ידי מלך מוקדון, פיליפוס השני, כדי לשמש מורה לבנו אלכסנדר.אריסטו היה מורהו של אלכסנדר במשך שלוש שנים, אך המשיך את הקשר עמו גם אחרי שתקופת הלימוד הסתיימה).

  בכל אופן הוא כתב הרבה על פילוסופיה ואתיקה, מספרים עליו שפעם עשה מעשה מנוול, ושאלהו היתכן? ואמר לתלמידים כעת אני לא אריסטוטלס.

  הפרופ' האטאיסט ברטרנד רוסל מאנגליה, גם כן עשה דברים לא יפים עם נשים וכו'. התלמידים שאלו אותו איך אתה מתנהג כך? אתה הרי מלמד אתיקה וכו' הוא ענה: אני גם מלמד תשבורת, אבל אני לא עיגול וריבוע! אפשר ללמד מוסר ולא להיות בעל מוסר.

  לא זוהי השקפת היהדות. ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו, כך כתוב במדרש רבה. דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב כו'. לכן כשמכינים דרשה צריך לבדוק אם כל העשר הספירות נוכחים.

  וכאמור, אני צריך להביא את העשר מידות של הרעיון ג''כ, דהיינו הן של הגברא והן של החפצא. חשוב מאוד.   

  ולכן בריבוי השומעים של הדרוש כ''א מקבל לפ''ע הכלי שלו, ולכן אין הכל מקבלים בשוה. כל אחד השומע את השיעור מקבל את זה כל חד לפום שיעורא דיליה, כל אחד לפי הכלי שלו, הם לא שומעים מה שהרב אומר אלא הם שומעים מה שהם מסוגלים לשמוע. ולכן בשיעור אחד שני אנשים שומעים דברים אחרים לגמרי ולפעמים זה מן הקצה אל הקצה. וזה כל הבסיס בהקשבה, ומאוד תלוי איזה כלי אני מביא להדו שיח.  

  אבל התלמיד הנק' מובהק שהוא חלל ריקן ממש, הוא בסוג אחר לגמרי. הוא רוצה לבטל הכלי שלו, להפתח לגמרי לדברי הרב.

  כמו יהושע אצל משה, לא ימיש מתוך האוהל. אלישע לגבי אליהו. אליעזר לגבי אברהם.

  דהיינו כשהוא מקשיב הוא הופך להיות חלל ריקן, אין לו שום מושגים וכלים קודמים ברגע שהוא מגיע לרבי שלו, כי הוא מאה אחוז פתוח והוא מאה אחוז נמצא כאן כדי ללמוד. אין שום אגנדה. יש ביטול טוטאלי.   

  וממנו לא נאבדה אפילו תיבה אחת מדברי רבו, כי הוא מושקע שם במאה אחוזים.

  כמובן זה יתכן רק כשיש נאמנות במאה אחוז. הוא נאמן לגמרי לרבו. והרב נאמן אליו לגמרי, ולכן הם נאמנים זל"ז. אם יש להתלמיד ספק שיש כאן אגנדה מהרב, הוא לא יוכל להכנס שם עם כל הע"ס שלו.

  תחשבו כמה צער יש כשהמקבל מגיע באופן פתוח והמשפיע לא שם באופן פיזי ורגשי וכו'. זה מאוד מצער למקבל ולנשפע. ואפילו הרבה יותר מהעגמ"נ של המשפיע כשהוא מגיע ואין מקבל. וכל כך למה? כי כשהמשפיע מתגלה ואין כלי, הנה ההשפעה נשארת בן בעצמו וזה צער גדול. אבל כשהמקבל יוצר כלי ריקן, היינו שביטל עצמו מכל וכל, זהו מעין מסי"נ, וכשהוא מגיע ואין שם משפיע, אוי ואבוי. זה יוצר שבירת הרוח.

  זה נכון גם אצל בעל ואישה, הבעל המשפיע האישה המקבל, וזה הסיבה של דם נידה, כי זה הצער כשלא נקלט ילד. הרחם מצער על זה ע"י דימום, כי הרי הרחם היה פתוח לקליטת הזרע ופיתוח הזרע והביצה, כשזה לא קרה יש הרבה צער. לכן אפשר להבין כשהרב מכין אך התלמיד לא קולט אזיי יש צער, או ההיפוך כשהתלמיד כאן ופתוח והרב לא נמצא אזיי יש צער גדול מאוד.

  הנה מכל דרוש פרטי הוא נבנה בפרצוף שלם, כאן התלמיד עצמו יפתח את העשר ספירות בו עצמו.

  שנולדים אצלו מוחין חדשים והשכלה חדשה ומתפעל באהוי''ר מחדש מכל דרוש פרטי,

  מילים כפשוטו, כמובן שאנו מדברים כאן על רמה האולטימטיבית של תלמיד.

  וכן הנה''י נעשה אצלו מכל דרוש פרטי סדר עבודה והנהגה חדשה, וממילא הוא מקבל תענוג מאד מדברי רבו. וזה תלמיד האמיתי אפי' שזה דרוש פרטי. וכמובן אפשר להיות מאה אחוז רק אם יש מאה אחוז ביטחון כאמור.  

  והנה אנו רואים שהגם שהמשפיע בשעה שהוא דורש לפני תלמידו כבר מסודר אצלו הענין במחשבתו, כמ''ש (איוב) אז ראה ויספרה כו'ואח''כ ויאמר לאדם כו'.

  הנה לשון הפסוק באיוב כח, כז-כח: אָז רָאָהּ וַיְסַפְּרָהּ הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ. וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה.

  המדרש רבה אומר, שה' אמר לעצמו 4 פעמים לפני שאמר למשה וכו', וזה פלא גדול, אם אצל ה' זה כך, מה אנחנו נגיד?

  בחסידות מוסבר, שיש כאן ד' שלבים בההכנה של הרב להעברת החומר מהרב להתלמיד, עוד קודם שמגיע שלב הההעברה עצמו, הכל קודם ה"ויאמר לאדם". והם נרמזים בארבע הלשונות: ראה ויספרה הכינה וגם חקרה.

  צ''ל ב' מיני הכנות מקודם לעצמו קודם שמגלה בדיבור לתלמידו, כנגד ד' אותיות הוי'. דהיינו קודם כל לעצמו ואח''כ לתלמידו -- בארבע כיוונים.

  כמ''ש ראה בחכמה ויספרה בבינה, שהו''ע (שהוא עניין) כלל ופרט השכל לעצמו, ואח''כ מכינה במחשבה לצורך המקבל, דהיינו להכין בדרך כלל מקודם וזהו הוא''ו, ואח''כ מכין בדרך פרט לצורך המקבל שהוא ה''א אחרונה (כמ''ש שיער בכח מה שעתיד להיות בפועל). הוא צריך לדמיין מה שיהיה בפועל. והוא יסוד גדול בתורת הקבלה שהקב"ה סידר את העולם כך.

   כי צריך הרב לשער איכות כלי המקבל בכלל והפרט, לסדר הדברים במחשבתו איך להסביר להמקבל בפרט.

  וזהו וגם חקרה ויאמר לאדם בדיבור בפו''מ לתלמידו.

  יש כאן תבונה חדשה בד' אותיות שם הוי', שהן הצינורות של בריאת העולם.

  הקב"ה הוא הרב, והקוסמוס הוא התלמיד. וכשהרב נותן שיעור, השיעור צריך לעבור דרך ארבעה שלבים אלה עד שויאמר לאדם, זה מגיע להתלמיד.

  ומובן ריחוק הערך בין המשל והנמשל, שהרי כשה' מדבר הוא מייצר מה שאומר, ולא כבהמשל שהרב מעביר חומר למציאות שישנה מכבר.

  וזה ארבע שלבים של המשפיע שמכין להעביר את החומר, וכן למעלה זה מה שמייצר את המקבל. כל עולם זה "שיעור" אחר, בריאה יצירה ועשייה וכו'.

  העולם שנברא אינו אלא משקף השיעור שהקב"ה נותן. וכמה שלבים עברו עד שנוצר שלב זה של השיעור.

  ואף שיש ד' אותיות שם הוי' בכל עולם, הנה בכללות הם ארבעה עולמות, כי בכל אחד מהם נרגש שלב אחר של השיעור.

  ובכללות הענין הוא כך: יש שתי הכנות לעצמו ויש שתי הכנות לעצמו כלפי המקבל. יש היוד והואו שזה לעצמו, כלל ופרט. ואח"כ לפתח הכלל והפרט כלפי התלמיד.

  וכל זה נרמז בלשון הכתוב באיוב:

  ראה בחכמה ויספרה בבינה, דהיינו מן הכלל אל הפרט או מהפרט אל הכלל, דהיינו למשל כשאתה הולך למוזיאון, אתה רואה קודם כל את כל התמונה הכללית, ואח"כ אתה מגיע לפרטים.

  זהו בראיה. בשמיעה הוא להיפך: אני שומע כל פרט ופרט, ולאח"ז אני בונה בתודעתי מכל הפרטים כלל גדול.

  המשפיע צריך קודם כל לראות את התמונה השלימה, "ראה", ואז "ויספרה" בבינה, שזה כבר להיכנס לכל הפרטים וכו'. וזהו ויספרה, כמו שאני מספר סיפור, הרי אתה שומע פרט אחרי פרט, ולאחרי כל הפרטים יש לך את כל הסיפור. וזה ראייה ושמיעה חכמה ובינה. חכמה זה כלל ובינה פרט. י' זה חכמה ה' בינה.

  והן הן ב' ההכנות הראשונות.

  ואז מגיע התלמיד—דהיינו אני צריך להבין מה הכלל שלך והפרט שלך, וזהו ו' וה'. הכינה וגם חקרה. ואפשר לראות את זה לפי צורת האותיות של י' ה' ו' ה'. הה"א הוא הרחבה של היוד המקורית.

  אח"כ יש הוא"ו שיורד למטה, ואח"כ זה מתרחב בהה"א האחרונה.  

  והמשך יבוא מחר בעז''ה

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -4 years ago

  It was said that  a teacher student relationship can be very close,  especially a talmud muvhak. Physical proximity is necessary. Reb Hillel of Paritcher was such a  student of  the Alter Rebbe yet he somehow NEVER met him! How? Only by the writings? 

   

  Fleeting thoughts can be corralled and organized. There is a contraction and clarification and ordering of those thoughts when one merely speaks to himself even out loud even alone. There is  further contraction and ordering when speaking to another. You must make sense and link thots in a logical flow.  You can't  fool yourself that it makes sense if it doesn't.  That's the beauty of  the chavrusa system. 

   

  A further contraction and ordering can obtain when speaking to a crowd.

   

  Another way is to write the thoughts down.  It will be instantly obvious if the fleeting thoughts, now written down, make sense.

   

  A published work is further edited, contracted, organized, cut, polished, etc.

   

  So perhaps the ultimate contraction, ordering and polishing occurs with the actual publication of a book that is bought, read and internalized. Hint.

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -4 years ago

    True, but he traveled and became a Talmid Muvhak from the Miteler Rebbe and the Tzemach Tzedek.

    Reply to this comment.Flag this comment.

• O

  Odom -4 years ago

  Git morgin kevod Rabainu!
  
  Just a note of thanks again for the morning chasidus shiurim mamash a mechaya. 
  
  I listen while I work for a few hours a day, then not only do I listen in the car but when I reach my destination I sit in the parked car till the end of the vort!

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • OB

    Odom's boss -4 years ago

    Hello Odom. This is your boss. This explains your lateness and lack of productivity lately. You're fired.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -4 years ago

    Thanks so much for the feedback. It is a pleasure anf honor to have you with us.

    Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #6

Rabbi YY Jacobson

• July 31, 2019
• |
• 28 Tamuz 5779
• |
• 621 views

Related Classes

• 

  48 min

  Maamar ​Reb Hillel of Paritch Eisa B'Psikta #1

  It's Not About Punishment

  T​he Three Weeks of Pain & Seven Weeks of Comfort​
• 

  56 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #1

  G-d Says to Moshe, You Got to Get to Know Me

  Understanding What Is Midrash? How Does It Work?
• 

  48 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #2

  Not All Pain Comes From Sin

  How Does the Midrash Know the Stories It Tells?
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #3

  Don’t Try to Change Your Children; Change Yourself

  When You Live With Love, You Will See It Everywhere
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #4

  The Jewish Law of Attraction

  Hashem Is Your Shadow: He Follows Your Cues
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #5

  What if Exile Is Not Only About Sin?

  If Galus Is an Atonement, It Should Have Become Easier With Time
• 

  1 hr 6 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #7

  As the Mentor's Message Hits a Wall, New Awareness Is Unleashed

  As the Teacher Begins to Teach, New Layers of Depth Emerge. Why?
• 

  1 hr 9 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #8

  As Your Energy Reaches the End of the Rope and Touches Your Disciple, You Are Reinvented

  As My Heart Touches Yours, I Can Discover Who I Am
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #9

  When You Come Home, Put Away the Phone

  As the Teacher Experiences an Epiphany in the Midst of Class, He Slowly "Detaches" From the Student
• 

  59 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #10

  I Get It; I Understand It; I Really Get It

  The Three Steps of Cognition: Chachma, Bina and Daas
• 

  Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #11

  The Pain of the Woman Who Shows Up but No One Is Present

  As the Student Empties the Vessel Completely, He Arouses in the Mentor the Desire to Give It All