• עיהע

  עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

  שיעור יום ב פרשת מטות מסעי כו תמוז תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור ד

  ב''ה. יום ב' פר' מטו''מ תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו.

  השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    שיעור ד מאמר ד''ה איתא בפסיקתא

  מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

   בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

  עמוד ו'

  חזרה קצרה. למדנו שלאחר שמשה הלך לפרעה לבקש להוציא את ישראל ממצרים, ופרעה סירב ואפי' החמיר את המצב בעם הישראל, אזיי משה חוזר לה' ומתלונן על מה שקורה.

  וזה לשון הכתוב בסוף פרשת שמות (שמות ה, יט ואילך): יט וַיִּרְאוּ שֹׁטְרֵי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֹתָם--בְּרָע לֵאמֹר:  לֹא-תִגְרְעוּ מִלִּבְנֵיכֶם, דְּבַר-יוֹם בְּיוֹמוֹ.  כ וַיִּפְגְּעוּ אֶת-מֹשֶׁה וְאֶת-אַהֲרֹן, נִצָּבִים לִקְרָאתָם, בְּצֵאתָם, מֵאֵת פַּרְעֹה.  כא וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם, יֵרֶא יְהוָה עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט:  אֲשֶׁר הִבְאַשְׁתֶּם אֶת-רֵיחֵנוּ, בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו, לָתֶת-חֶרֶב בְּיָדָם, לְהָרְגֵנוּ.  כב וַיָּשָׁב מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר:  אֲדֹנָי, לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה--לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי.  כג וּמֵאָז בָּאתִי אֶל-פַּרְעֹה, לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ, הֵרַע, לָעָם הַזֶּה; וְהַצֵּל לֹא-הִצַּלְתָּ, אֶת-עַמֶּךָ.

  וציטטנו דברי המדרש רבה הנפלאים, בשמות רבה פרשה ה פיסקא כב:

  "וישב משה אל ה' ויאמר ה' למה הרעותה לעם הזה: באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקדוש ברוך הוא אמר לו למה הרעות וגו' מהו ה' למה הרעות? בנוהג שבעולם בשר ודם האומר לחבירו למה אתה עושה כן הוא כועס עליו ומשה אמר לפני הקדוש ברוך הוא למה הרעותה לעם הזה?!

  אלא כך אמר לפני הקדוש ברוך נטלתי ספר בראשית וקראתי בו וראיתי מעשיהן של דור המבול היאך נדונו מדת הדין היתה, ומעשה דור הפלגה של סדומיים היאך נדונו ומדת הדין היתה. העם הזה מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו?! ואם בשביל שאמר אברהם אבינו (בראשית טו ח) במה אדע כי אירשנה ואמרת לו (שם, יג) ידוע תדע כי גר יהיה זרעך אם כן הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם ואפילו כן היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב לא לעם הזה שהוא בדורי? ואם תאמר מה איכפת לי אם כן למה זה שלחתני.

  וממשיך במדרש: "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע וגו' אמר רבי פנחס הכהן בן חמא אמר לפניו שמך הגדול גבור ונורא הוא וכל העולם כולו מתייראין ממנו ופרעה הרשע שמע שמעך והזיד... באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע במשה וכיון שראה הקדוש ברוך הוא שבשביל ישראל הוא אומר לא פגעה בו מדת הדין:

  ובהמשך המדרש שם בפרשה ו פיסקא א: ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב "וידבר אלהים אל משה" ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן חזר ונהג עמו במדת רחמים הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה'": ושם פיסקא ב: אותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע בו שנאמר "וידבר אלהים אל משה" אמר לו הקדוש ברוך הוא וכי בשר ודם אני במדותי שאיני מרחם הדא הוא דכתיב "ויאמר אליו אני ה'". ורבי יוסי בר רבי חנינא אמר "אלהים" על המצריים "אני ה'" על ישראל:

  והנה מהי התשובה על שאלת משה רבינו על הניגוד בין ספר בראשית לשמות? הנה לא מפורש במדרש אבל מהמשך הענין משמע, שזוהי התשובה "ויאמר אליו אני ה'", היינו שהגלות היא מדת הרחמים.

  וביאור הדבר הסברנו שמשה שאל ב' שאלות: אחת על עצם מציאות הגלות. על מה ולמה היו ישראל חייבים את הגלות המרה הזאת? למה הרעות? וכי מה עשו להתחייב בכך? זוהי שאלה על שרש הדין. ואח"כ יש שאלה שניה על שורת הדין: אם כבר יש גלות, למה התחזקה הגלות לאחרי שהקב"ה כבר שלח משה להתחיל את הגאולה?

  וביאור השאלה השני' בפרטיות יותר: כאמור בשיעורם הקודם, הנה מבשרי אחזה אלוקה. איך שאתה מתנהג כאן למטה הוא השתקפות מההנהגה למעלה. ולכן יש לנו כל מיני דברים טבעיים כדי ללמדנו לקח מהי ההנהגה למעלה.

  דוגמא לדבר הוא הפסוק במשלי כז, יט כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. 

  דהיינו הלב ואהבה שאתה מראה למישהו אזיי זה משתקפת בחזרה, זה חלק מהטבע שה' הטביע את העולם כמו במראה, דהיינו דמותנו משתקפת במראה, וזה לא בחירה אלא חוק בבריאה. (ועיין תניא פרק מו באורך על זה).

  למעט אם המראה מלוכלך אזיי הדמות לא תשתקפנה באופן ברור במראה, לכן צריך לנקות את זה מכל לכלוך עד שהמראה תהיינה נקי ובהיר. וכן אם המראה הוא שבור.

  אבל בדרך כלל, אם אני אוהב מישהו באמת, אזיי האהבה הזו גורמת התעוררות של אהבת חבירו אליו.  לעומת זאת אם אני מראה פרצוף זעום, אזיי זה גורם התעוררות של זעם של חבירו אליו. וכל זה נכון כלפי מעלה דהיינו כלפי הקב''ה, כמו שאם מישהו יש לו ביטחון שמבוסס על מידת אהבה (לעומת מידת הפחד) כמו חבר טוב, אזיי זה גורם לאהבה הדדית כביכול. כפי שכתוב בתהילים לב, י'"רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו".

  דהיינו אנחנו רואים בפירוש שהטבע המדובר לא נכון רק כלפי אדם אלא גם כלפי ה'.

  דהיינו אם אני בוטח בה' באהבה רבה, המציאות משתנה בהתאם ואני נמצא סביב בחסד. דהיינו אם אני מחליף את ההסתכלות שלי באמת ואני מעורר אהבה רבה או אני מגלה את אהבה המוסתרת אצלי, אזיי דברים משתנים.

  דהיינו במקום להסתובב בגישה של קרבן ולהאשים את האחרים בכשלונותיי, אזיי אני משנה את ההסתכלות, הגישה ואת העצמי ודברים משתנים בשטח פשוט כמשמעו.

  ניתן לראות לפעמים בן אדם מרגיש משיכה ואהבה כלפי מישהו אחר, ואינו יודע למה, וזה בגלל שההוא אוהב אותו, ואפי' זה יכול להיות שזה בתת המודע. ז''א הפרספקטיבה שלי מייצר את המציאות. 

   ואם מתנהג עצמו בחששות יתירות ע''פ מדת הדין, דהיינו בן אדם מרגיש שהוא תמיד אשם, חרד וכל דבר זה רע, ולכן הוא מיישם לעצמו התנהגות של חששות יתירות ותמידיות וכו'.

  כמ''ש באיוב פרק א. קצת הקדמה על ספר איוב, כידוע הספר עוסק למה דברים רעים קורים לאנשים טובים, וכך פרק א פסוק א מתחיל: איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע. (כדאי להקשיב בהרחבה את השיעור אמונה מספר 9 וכן לערך מספר 24 כמדומה בכל הנושא של איוב), עכ''פ יש מחלוקת במסכת בבא בתרא דף יד אם זה היה בן אדם אמיתי או רק מטאפורה, וההמשך הסיפור ב וייוולדו לו שבעה בנים, ושלוש בנות.  ג ויהי מקנהו שבעת אלפי-צאן ושלושת אלפי גמלים, וחמש מאות צמד-בקר וחמש מאות אתונות, ועבודה, רבה מאוד; ויהי האיש ההוא, גדול מכל-בני-קדם.  ד והלכו בניו ועשו משתה, בית איש יומו; ושלחו, וקראו לשלושת אחיותיהם, לאכול ולשתות, עימהם.  ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם, והשכים בבוקר והעלה עולות מספר כולם--כי אמר איוב, אוליי חטאו בניי ובירכו אלוקים בלבבם:  ככה יעשה איוב, כל-הימים.

  ובהמשך יש את הסיפור עם השטן וכו' ואז הוא מתחיל לסבול וכו' ויש את כל הסיפור עם החברים שמנסים לתת הסברים על הסבל של איוב וכו' ובהמשך יש את הפסוק שהמשמעות שכל החיים מה שחששתי זה מה שקרה, עייון איוב סוף פרק ג:

  ה  כִּי פַחַד פָּחַדְתִּי, וַיֶּאֱתָיֵנִי;    וַאֲשֶׁר יָגֹרְתִּי, יָבֹא לִי.

  כו  לֹא שָׁלַוְתִּי, וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא-נָחְתִּי;    וַיָּבֹא רֹגֶז.

   ועי' רש"י שם, דהיינו שכל ימי עמדתי בפחד.

  ועיין סוטה לא ע''א: בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה שנאמר (איוב י"ג) הן יקטלני לו איחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה תלמוד לומר (שם כ"ו /כז/) עד אגוע לא אסיר תומתי ממני מלמד שמאהבה עשה, אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר (שם א') איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה.

  ירא אלקים והי' חושש אולי חטאו בניו כו', המשיך עליו מדת הדין ,

  כמ''ש לא שלותי כו' (מלשון שלווה) ועי''ז דוקא ויבוא רוגז כו'. דהיינו מה שהוא פחד זה מה שקרה, ולכן אמר הבעש''ט ע''פ ה' צלך, דהיינו שה' הוא כמו הצל שלך, איפה שאתה הולך ה' הולך איתך. בדרך כלל מסבירים את זה, למשל זה יום חם ויש שמש חזקה אזיי כמו שיש לך קצת צל כדי להגן עליך, כך הקב''ה הוא הצל שלך שהוא מגן עליך מפני מזיקים.

  אך הבעש''ט מסביר שה' צלך דהיינו מה שאתה עושה כך ה' מתנהג כלפיך, כמו צל, אם אתה מזיז את היד הצל מזיז וכן הלאה. אי לכך ה' מתנהג כלפיך כפי שאתה מתנהג כלפיו ובאופן כללי.

  נמצינו למדים, שעצם הפחד שזה יבוא עורר כביכול את מדת הדין. (והדבר נתבאר באר היטב בלקו"ש חלק לו פרשת שמות, שכן מצינו במשה, שעל ידי זה שויירא משה, הנה זה גופא פעל שפרעה ירדוף אחריו וירצה להרגו, ע"ש באורך עם כל המקורות).

  הצ''צ כותב שהאדמור הזקן נפטר במוצ''ש ולפני כן ראה האדמור הזקן איך הצ''צ מתפלל מעריב וזה היה קצת בעצבות וכו' בגלל המצב הנוכחי באמצע בריחה ומלחמה וחולי זקנו כו'.

  האדמור הזקן חיכה בסבלנות עד שהצ''צ יסיים את תפילתו ואמר לו בשם הזוהר הקדוש, שהעולם העליון מתנהג כפי העולם התחתון וכו' לכן אל תהיה בעצבות.

  דהיינו אנחנו מייצרים את העולם שלנו, פשוט כך. כשבן אדם מסתכל על החיים ורואה את הברכות אזיי אכן זה מה שקורה. ויש אנשים שמרגישים שכל החיים ה' יעניש אותם, או מעניש אותם, והם פשוט מפחדים וכו' וזה מה שקורה להם ל''ע.

  פעם אישה באה אלי שהיא מקשיבה לשיעורים ומרגישה מידי טוב לאחרונה, אך היא מפחדת מאוד, האם זה יהדות?

  החזון איש כתב ספר בעניין אמונה וביטחון, והוא מסביר שם בפרק ב, אגיד בקצרה, ש"טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג בטחון". והוא מסביר שמידת הביטחון היינו שיש מידת קבלת הדין, ואתה צריך להאמין בה', שהכל הוא מהשמים, והוא רק הוא מחליט מה שיקרה לך, וככה צריך להיות, ואל תחשוב שאתה יכול להשפיע ולשנות, אלא תקבל הכל באמונה ובטחון שהוא מאת השם, והוא רק הוא מחליט הכל, וגם יכול לשנות הכל לפי גזירתו. וזה הכל אולי ע''פ נגלה. אבל ע''פ פנימיות התורה זה תלוי איך שאתה מתנהג, לפני זה אתה יכול לשנות את המצב שלך וכו'. וכך מפורש ממש בזוהר ובעוד כמה מקומות.

  ויש תורה מהבעש"ט, שכשרוצים לענוש למישהו, לוקחים ממנו מדת הבטחון, כי כשיש בטחון, הרי נמתקים הדינים. ובלשון הצמח צדק, טראכט גוט וועט זיין גוט. היינו עצם המחשבה יש בכחה לפעול.

  [והחזו"א בסוף פרק ב שם מסיק ש"יש עוד ממדת הבטחון כי על הבוטח שורה רוח קודש ומתלוה עמו רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרנו השם". וכמו שאמר דוד "אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי גו' כי בזאת אני בוטח"].

  ואפשר לקרב בין שני הדברים הנ''ל, וצריך להבין את זה לעומקם.

  דהרי אם ח"ו לא נתמלאית מבוקשתו, צריך לדעת שהוא מן השמים והוא לטובה.

  נמצא לפי זה נוכל לידע משורת הדין למטה איך ההנהגה מלמעלה, כי מה שקורה כאן למטה, קורה שם למעלה. ולכן חז''ל תמיד נותנים משלים על מלכים, מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא, או כמו היינו דאמרו אינשא וכו'. דהיינו העולם הזה זה הבלו פרינט של למעלה וכו'.

  ולמטה אנו רואים שסדרו של מדה''ד (מדת הדין) בתחילה הוא בתוקף, וע''י ששופך חמתו בדיבור או בפעולה בתוכחת מגולה עי''ז נחלש מדת הכעס לאט לאט עד שכלה ונמתק לגמרי התוכחת והיסורין שמייסר. כמובן שצריך לשפוך את חמתו בצורה נכונה, יעילה ואפקטיבית כי ללא זה, חמתו תחזור אליו שוב ושוב וביותר תוקף.

  ולכן המשבר כלים בחמתו מתקן הוא ליצרו. זה בעניין שבת, אם אני מקלקל אזיי אני פטור, אבל המשבר כלים בחמתו אזיי הוא חייב כי הוא מתקן את עצמו, הוא מיישב דעתו מזה (רמב''ם).

  ולכן למעלה מצינו ג''כ בר''ה שהוא יום הדין יום א' הוא דינא קשיא ויום ב' דינא רפיא. כפי שמובא באר''י ז''ל. דהיינו בהתחה מדת הדין בתוקף ובהמשך זה נחלש וכו'.  

  וא''כ לפ''ז לדעת משה שהגלות הוא מדה''ד על איזה חטא כנ''ל, לכן שאל לידע שרש הדין מהו החטא, הרי צריך להיות סיבה ותוצאה, א''כ מה הסיבה? וזהו למה הרעות. דהיינו זה השאלה הראשונה. ואח''כ שאל על שורת הדין, (דהיינו איך עובד הסיסטעם של הדין) אם יש גם איזה חטא נעלם שע''י הו''ע הגלות (כדמצינו ג''כ באמת שהי' תיקון חטא דור הפלגה), אבל עכ''פ הי' צ''ל סדר הגלות מתחילה בתוקף יותר ומתחלש לאט לאט עד שמתעורר הגאולה, ולמה הי' בהיפוך זה, שמתחילה כתוב ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה, וארז''ל לא היו ימים טובים שהי' שרוי בטובה יותר מהם, ואח''כ נתעצם הגלות עד שמשנולדה מרים טעמו טעם מר בפו''מ בפ''ו שנים האחרונות שהוא גימטריא אלקים, וכשנתעורר הגאולה ע''י משה הכביד הגלות בגו''ר כנ''ל.

  דהיינו כאן הכל היה הפוך, קודם כל רוגע ולאחמ''כ גלות, וכל זה משה לא יכל להבין שאין שורש וגם אין סיסטעם כי היה צריך להיות יותר קל בהמשך הדרך.

  והן הן שתי שאלותיו על שרש הדין ועל שורת הדין.

  Reply to this comment.Flag this comment.

• SS

  Shloime Schwimmer -4 years ago

  לפי הנראה שיטת החזון איש זי"ע במדת הבטחון הוא מנוגד לשיטת רבותינו תלמידי הבעש"ט , דהיינו מדת הבטחון האמיתי יכול לגרום המתקת הדינים וישנה דינו למעלה

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -4 years ago

    הנה כאן הוא הספר אמונה ובטחון של החזו"א

    Reply to this comment.Flag this comment.

    • TT

      TEST TEST -4 years ago

      סכדגכדכ

      כדגכ

      דגכ

      דג

      כדג

      כדגכדגכגד כגד כדג כדג כדג כדג כדגכץגכגכ דגכ.כגדכדג כדגכדג כדגכדגכץדגכ גדכץדגכ

      דגכץדגכ

      דגכץדגכץדגכץדג כדג

      כדגכ

      דגכדגגכדגכדגכדגכדגכ דגכ דגכ גדכ דג כדגכ דגl;klklk

      mkjkj

      jhjhjhj

       

       

       

      ;;;;;

      Reply to this comment.Flag this comment.

      • Anonymous -4 years ago

        לחלךףחלחל לחלח לח לחללח לחל חלח 

        BOLD

        Reply to this comment.Flag this comment.

• YF

  Yanky Freund -4 years ago

  HASHEM IS YOUR FRIEND

  DEAR RABBI JACOBSON. Thank you once again for all those beautiful shiurim. many times you refer Hashem as a "FRIEND" If I may ask the source for it.   Ahava Rabba - Olam I would not say means a Friend....   If you can knidly clarify this..  Thank you.

  Reply to this comment.Flag this comment.

  • Anonymous -4 years ago

    Rashi to Talmud Shabbos 31a, quoting a verse in Proverbs chapter 27.

    Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -4 years ago

  That we can figure out what's doing up there (or where andvwhat the source of something is) by seeing what's down here. But on the other hand it's said that what we do is reelected up there by the shadow. 

  Is it that what's down here reflects what's up there or what's up there reflects what's down here? 

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -4 years ago

  We call that "reverse engineering". 

  Reply to this comment.Flag this comment.

• M

  Moshe -4 years ago

  When there was only one "sin" for which there was one punishment and it's over. BUT, when the sin is repeated, especially after the first punishment is over for the first offense, the punishment can be greater each successive time. Lose the driver's licence fir six months after first dwi, but it's ten years for the third offense! 

  Reply to this comment.Flag this comment.

• MI

  Moshe Isenberg -4 years ago

  the Shadow

  The tree gives shade. Hashem shadows.

  Notice that the sun, the source of light is on one side of us, and the shadow is on the other side. The shadow is precisely  where and because we BLOCK out  the sun, the source of light. 

  Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #4

Rabbi YY Jacobson

• July 29, 2019
• |
• 26 Tamuz 5779
• |
• 1680 views

Related Classes

• 

  48 min

  Maamar ​Reb Hillel of Paritch Eisa B'Psikta #1

  It's Not About Punishment

  T​he Three Weeks of Pain & Seven Weeks of Comfort​
• 

  56 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #1

  G-d Says to Moshe, You Got to Get to Know Me

  Understanding What Is Midrash? How Does It Work?
• 

  48 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #2

  Not All Pain Comes From Sin

  How Does the Midrash Know the Stories It Tells?
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #3

  Don’t Try to Change Your Children; Change Yourself

  When You Live With Love, You Will See It Everywhere
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #5

  What if Exile Is Not Only About Sin?

  If Galus Is an Atonement, It Should Have Become Easier With Time
• 

  1 hr 3 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #6

  What It Takes to Prepare a Class

  The Real Mentor and the Real Student: You Show Up With Every Part of You
• 

  1 hr 6 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #7

  As the Mentor's Message Hits a Wall, New Awareness Is Unleashed

  As the Teacher Begins to Teach, New Layers of Depth Emerge. Why?
• 

  1 hr 9 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #8

  As Your Energy Reaches the End of the Rope and Touches Your Disciple, You Are Reinvented

  As My Heart Touches Yours, I Can Discover Who I Am
• 

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #9

  When You Come Home, Put Away the Phone

  As the Teacher Experiences an Epiphany in the Midst of Class, He Slowly "Detaches" From the Student
• 

  59 min

  Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #10

  I Get It; I Understand It; I Really Get It

  The Three Steps of Cognition: Chachma, Bina and Daas
• 

  Chassidus: Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #11

  The Pain of the Woman Who Shows Up but No One Is Present

  As the Student Empties the Vessel Completely, He Arouses in the Mentor the Desire to Give It All