Picture of the author

Don’t Try to Change Your Children; Change Yourself

When You Live With Love, You Will See It Everywhere

Class Summary:

This class was presented on Thursday Parshas Pinchas, 22 Tammuz, 5779, July 25, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY

Please leave your comment below!

  • עיהע

    עזריאל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago

    שיעור יום ה פינחס כב תמוז תשע"ט מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור ג

    ב''ה. יום ה' פר' פינחס תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו.

    השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל

    מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.

    בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו

    דהנה רואים מהמדרש הנ''ל שמשה שאל לקב''ה שתי שאלות, 1. באופן כללי על גלות, דהיינו למה הרעת? מה זה הגלות מצרים, זה נראה שזה מגיע משום כלום, דהיינו אין כאן סיבה ותוצאה או התנהגות רעה ועונש, כפי שמשה אמר שלקחתי את ספר בראשית וראיתי שם תהליכים של התנהגות רעה, סיבה ותוצאה, אבל בספר שמות איני רואה כלום, וע''ז ה' ענה וידבר אלוקים אל משה ויאמר אליו אני ה', למרות שאתה מצפה מידת הדין בבחינת דיבור אבל אני ה', אתה צריך להבין דלית אינון אלא רחמים, כאמור בשיעור הקודם.

    שאלה מס. 2. למה הגלות הזה נהיה יותר גרוע מאז ששלחת אותי לפרעה, למה אתה מדבר על גאולה וגלות נכנס יותר בעוצמה, ע''ז השיבו ה' עתה תראה, שדווקא כעת בגלל שזה כ''כ גרוע ואין גרוע מזה, אזיי כעת יכול גאולה להגיע. כך שרואים כאן באמת שתי שאלות חשובות ושתי תשובות משמעותיות.

    למה שאל משה טעם על הגלות בשעה ששב אל אד' אחרי שאמרו אליו ירא ד' עליכם וישפוט. דהיינו זה אמרו השוטרים לאחר הטענות שהביאו לפרעה ולא רק שזה לא עזר אלא, זה רק גרם שהמצב יהיה הרבה יותר גרוע ולען הם אמרו למשה ואהרן ירא ד' וכו'. אתם נתתם חרב לפרעה להרוג אותנו, אתם אלו שגרמתם את המצב הזה. אחרי שמשה שומע את הטענות האלו, אזיי וישב משה אל אד' וכו' והשאלה באופן כללי זה על הגלות, דהיינו שאלה מס. 1, ולכן צריך להבין למה דווקא עכשיו משה שאלה את השאלה הכללית. שאלה מס. 2 אני מבין אבל שאלה מס. 1. למה דווקא עכשיו?

    דהנה לפי סברת משה שהגלות הוא מדת הדין על איזה חטא ועון, (כמו המבול, קין ועוד בס' בראשית) כמ''ש בגמ' (שבת נה) אין מיתה בלא חטא ואין יסורים בלא עון, שזה ההגדרה של מידת הדין לכן חקר לידע שורש הדין ושורת הדין.

    כפי שיתבאר, שרש הדין היינו מהי סיבת הגלות מעיקרא. ושורת הדין, שכל הסיסטעם של הגלות הזו אינה תואמת לכל הסיסטעם של מדת הדין. אין כאן "שורת הדין", אלא יש כאן עיקום הדין כביכול. והן הן שתי טענותיו של משה איש האלקים.

    דהנה ידוע שמההנהגה האנושית התחתונה יכולים להבין איך ההנהגה למעלה, דהיינו ההתנהגות כאן למטה נותנת לנו רמזים וסימנים איך דברים מתנהלים למעלה, כפי שדיברנו כמה פעמים, שהכל זה כמו מראה, אם זה קורה בעולם הפיזי, אזיי זה גם מתקיים בעולם הרוחני ולמעלה מזה בשורש.

    בלשון התניא פרק ג, "נשתלשלו מהן". והוא יסוד גדול בתורת הנסתר, שכל מה שקיים בעולם הזה הוא השתקפות מאותה מציאות ברמה רוחנית, היינו שהאנרגי' הזו מתחילה במקום נעלה יותר.

    רק שאצלנו הדבר מוטבע בחיק הבריאה העליונה, דהיינו זה חלק אינטגרלי בבריאה.

    ולמעלה הוא בדרך בחירה ורצון שמהות ההנהגה תהי' באופן כזה, דהיינו זה רצון ה'.

    ולכן הטביע בנו השי''ת טבע זו כדי שנדע עי''ז איך ההנהגה למעלה. שזה דבר מדהים,דהיינו כל דבר טבעי ניתן לנו כדי להבין את דרכי השם.

    כפי שבעל התניא תמיד מביא את הפסוק מאיוב ''מבשרי אחזה אלוקה'' דהיינו מהגוף שלי אני יכול להבין את ה', זה לא רק משהו כללי שיש כוח הבורא, אלא אפי' כל הפרטים דהיינו כל תהליך, כל תשעת הסיסטעמים בגוף האדם זה לא סתם מקרי, אלא זה משהו חשוב בתהליך הבורא בכל העולמות, וכך צריך להיות, וזה רצון הבורא וכו'. וכל זה הוא בכל פרטי הבריאה, שעל כולם נאמר "מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית" (תהילים), וזה מה שמכונה "סדר ההשתלשלות". דהיינו שכל מה שאתה באמת רואה בטבע זה משהו מבוסס על סיפור רוחני וסיפור אלוקי טהור, והסיבה שה' נתן לנו את זה, בגלל שנוכל להבין את האלוקות.

    וזה נכון בכל התחומים, החל מפסיכולוגיה, אוסטרונומיה, ביולוגיה וכו' וכו', וזה אחד היסודות החזקים מאוד בחסידות שניתן להעמיק בזה הרבה הרבה מאוד, וזה בניגוד לכל אלו שחושבים שצריכים להתעלם מהגוף וכו' וצריך לדכא את הגוף וכל המערכות היצרתיים וכו'. אלא היסוד הוא שכל נקודה של חוק הטבעיים זה מראה כביכול של ה'. הגשמי זה השתקפות של הרוחני.

    ויש להדגיש: ההבנה הזאת גורמת לפיתוח יחסים בריאים עם הקב''ה, וכשיש יחס בריא עם ה' אזיי יש שכינה שורה בהרמוניה מושלמת מדהימה ולפעמים ברמה מאוד גבוהה שמלאכים לא יכולים להשיג את זה ונשמות ג''כ כבר לא יכולים להשיג את זה בעוה''ב (עיין בעניין זה בלקו''ת פר' פנחס מאמר צו גו' את קרבני לחמי) לכן צריך היטב להבין את ההזדמנות הזאת ולא לזלזל בזה ח''ו. כמו כל המשלים זה השתקפות של הנמשל ולא סתם משל.      

    כמו שמבואר ע''פ כמים הפנים לפנים כן לב האדם, דכמו שאצלנו מוטבע שאותה מדה שמתעורר בלבו על זולתו מתעורר בלב זולתו ג''כ באותה מדה עצמה,

    דהיינו הדרך הכי טובה להחליף אצל מישהו מידה רעה וכדו', זה קודם כל לשנות את עצמי. כי הכל זה כמו מראה וההשתקפות, דהיינו כשאתה אוהב מישהו, אזיי הבן אדם השני אין לו ברירה אלא לאהוב אותך, כדאיתא בתניא פרק מו', זה ממש כמו חוק בעולם הפיזיקה, מה שתראה למראה זה מה שתראה בחזרה מהמראה.

    כמו הגאון ר' ישראל סאלאנטער, אבי תנועת המוסר, סיפר על עצמו (יש שמספרים את זה על הדברי חיים, הצאנזער רב ז'י"ע), כשהייתי צעיר רציתי לשנות את העולם וכו' ואח''כ התבגרתי קצת אמרתי אשנה את היבשת כולו, התבגרתי קצת אמרתי אשנה את המדינה,וכו' וכו', עד שלמדתי שקודם כל עלי לשנות את עצמי, ואם הייתי מתחיל לשנות את עצמי מגיל צעיר, אולי הייתי כבר משנה את העולם כשהייתי בגיל 70.

    זה מוסר השכל לכל אחד ואחת, תהיה אתה, ואז תוכל לשנות את העולם, כי ברגע שאתה משהו אחר אזיי אין בכוחך לשנות את העולם, כי אז הבן אדם הדמיוני מנסה לשנות משהו דמיוני, אזיי ברגע שאתה עצמך האמיתי אזיי העצם האמיתי שלך משנה עוד עצם אמיתי של מישהו אחר וכן הלאה והלאה וכך העולם משתנה באמת.

    ידידי הרב מנחם יוניק שי' מלונדון, ששימש לכמה שנים בבית הרב בחב"ד, סיפר לי פעם, שהדיין הרב פישר שליט''א מלונדון, בא פעם להרבי ושאל למה יש לך קנייטש כובע, הרבי אמר לו, די לי לראות רק מה יש לי בד' אמות שלי!

    חשבתי שדווקא הבן אדם הזה עשה שינויים דרסטיים, אלא כנ''ל. וזה מהוה הוראה בחיים: אם אני מסתכל עלי ומתמקד על עצמי וכו' אז אני יכול לשנות את העולם, כמו הרבי. דהיינו תהיה הכי טוב שאתה יכול להיות, ואז תראה את התוצאות.

    למשל אצל הילדים, אי אפשר סתם לשנות אותם, אלא אתה מוכרח לשנות עצמך. הם כבר יראו את זה וכו'. וכל העבודה זה כמים פנים אל פנים, שם צריך להשקיע את כל המאמצים: בשינוי הפנים שלך, היחס שלך, ההשקפה שלך, והעבודה עצמית שלך, והשאר כבר יסתדר.

    אני זוכר שפעם נתתי דרשה, ואישה באה אלי אח"כ, ואומרת שכל בני הבית עצובים, ומה אני יכולה לעשות כדי שהם יהיו שמחים וכו', אמרתי תתחילי קודם בעצמך, תתחילי את להיות שמחה ואז הילדים ילמדו ממך, אזיי היא ענתה, אני מקרה אבוד וכו' לפחות הילדים שלי שילמדו להיות שמחים, אמרתי, את יודעת מה תשיגי? שהילדים שלך יגידו בעוד מספר שנים שהם מקרים אבודים והם רוצים שהילדים שלהם יהיו שמחים. לכן תתחילי את להיות שמחה וכו'.  

    וזה הכוונה שהעולם מראה, דהיינו לא בבחינת נרסיסטי, רק בבחינת הכוח וההשפעה שלך עצום כי ברגע שאתה שמח, או ברגע שאתה עושה תהליך אמיתי עם עצמך, העולם משתנה באמת. זה לא גימיק ולא עידוד ולא טריק אלא אמיתו של דבר. זה כמו אבן שזורק למים וזה גורם גלים וכו', אבל הגלים לא מתחילים מרחוק אלא כאן במקום הזה שבו זרקת האבן. אני לא יכול ליצור גלים מרחוק אם אין שינוי פה במקום הזה של האבן עצמה!

    ומובן, שככל שהאבן גדולה יותר ההשפעה גדולה יותר, וכך הגלים.

    ראיתי רעיון נפלא מהרה"ק רבי נחום מטשערנובל בספר מאור עיניים פרשת וירא, על הפסוק, שהמלאכים שאלו את אברהם אבינו, איה שרה אשתך, לכאורה צריך להבין הרי זה לא כ"כ יפה לשאול כשמגיעים להתארח אצל מישהו איפה האישה וכדו'? אלא אברהם הוא בבחינת עלמא דאתכסיא ושרה היא בבחינת עלמא דאתגליא, לכן למלאכים היה קשה להם לראות מי זה באמת אברהם, כי הוא היה נסתר, אך הם רצו להבין מי זה הצדיק הזה, לכן אמרו, בואו נראה מי זאת אשתו שרה ושם נגלה ע''י ההתגליא שלה נראה את ההתכסיא שלו. פירוש מדהים.

    אם אתה רוצה להבין האיש, תסתכל על האשה, כי בהרבה מקרים היא משקפת אותו חזרה לעצמו. יש כאלה שאומרים, אני צריך לשנות את אשתי! אומר לנו בעל המאור עיניים: תשנה עצמך ואז במילא תראה משהו אחר באשתך! היא כבר תשקף לך חזרה את הפרצוף שלך.

    והוא יסוד אמיתי בשלום בית.

    צריך כמובן להבין שאי אפשר תמיד להאשים את הצד השני. צריך תמיד להבדיל בין מצב למצב. למשל אם היא חולה ח"ו בעצבים או בדכאון וכיו"ב, אי אפשר להאשים הבעל. וכן לפעמים אני אוהב מישהו והוא שונא אותי, כי לפעמים המראה מאד מלוכלך או שבור לגמרי!

    אך הנקודה הרבה פעמים זה מתחיל בעצמי. כמו שאם מצביעים אצבע על מישהו אחר, אזיי שלוש אצבעות הולכות אלי. לכן ביידיש כשמישהו מקלל אומרים "ער שילט זיך", דהיינו הוא מקלל את עצמו.

    יש בדיחה על אחד שהלך יום אחד למוזיאון הלובר בפאריז (LOUVRE) והוא לא ממש הבין באומנות אלא הוא דמיין לעצמו כאילו שהוא מבין במשהו, הרי יש שם אומנות השוים מאות מיליוני דולרים כו'. והוא מנסה לעשות את עצמו כאילו שהוא מבין, והוא מסתכל ובודק ואומר שהוא בודק האם זה באמת משהו מיוחד וכו', הבן אדם שעבד שם אמר לו, תשמע ידידי אתה יכול לעקם עם האף עשרים אלף פעם, אבל שתדע, שהציורים התלויים פה לא עומדים במבחן עכשיו. היחיד שנבחן כעת הוא אתה...

    הערך שלהם כבר נקבע לפני מאות שנה על ידי מומחים יותר גדולים ממני וממך. היחיד שבוחנים אותו כעת הוא עתה, אם תזכה להבין החוש והמשמעות.  

    כשמישהו אומר דעות על מישהו אחר, אזיי למעשה הוא אומר דעה על עצמו. דהיינו הוא מגלה את תהליכי המחשבות  והאמונות שלו וכו'. והוא פשוט זורק את זה על מישהו אחר.

    לכן תמיד צריך לבדוק מה בהתנהגות של האחר עושה לי טריגערים, ולעשות עבודה עצמית לפני שמטפלים באחר. כידוע מהבעש"ט, הוכח תוכיח, פעמיים, כי לפני שאני מוכיח אותך אני צריך להוכיח את עצמי, לראות מה קורה בעצמי. להבין את הטריגער.

    יש הבדיחה: מה ההבדל בין אימא איטלקי לאימא יהודי', כשהילד שלהם מזלזל ומעליב וכדו'? ההבדל שהאיטלקי הורגת את בנה והיהודיה את עצמה.

    בקיצור, תמיד צריך לבדוק את עצמי קודם, ושם קורה השינוי האמיתי. כמו כל הפוסל במומו פוסל. קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים כו'.

    כמו כשמראה לאדם תנועה ופנים של חיבה יתעורר אהבת חברו אליו, וכשמראה לו פנים של זעם יתעורר בלב זולתו, וכן ההנהגה למעלה ג''כ,

    המילים כפשוטו, לפעמים אתה רואה מישהו ויש לך הרגשה טובה עליו, זה בגלל שהוא אוהב אותך.

    גם כאן צריך להבדיל שלפעמים זה לא ממש משקף את המציאות הואיל שהמראה שיש לבן אדם הוא כ''כ מלוכלך שאין מה לעשות, כי הוא שבור לגמרי וכו' וזה לא עובד. אך עדיין הטבע של הבורא זה מה שמראים למישהו אחר זה חוזר כמו אור חוזר. כמו''כ הבעלי חיים, למשל הסוסים מרגישים את החרדות שלך וכו'. ולכן אם אתה רגוע ומשדר אהבה זה חוזר בחזרה וכו'.

     וכמובן כמו''כ ההיפוך...

    כמו''כ זה כלפי מעלה וכלפי שמים.  

    כשהאדם מתנהג ע''פ מדת הבטחון זה מלשון כמו ביטוח או כמו לישב לבטח, דהיינו מידת הבטחון זה מידת אהבה,

    שהוא תלוי במדת האהבה דוקא, כמו שעל אוהבו הנאמן בוטח שיעשה לו מבוקשו, שאני מאמין בחבר שלי, שהוא לא הולך לבגוד בי וזה לא תלוי בכסף וכדו', ובימים אלו זה מאוד מאתגר, כי חוששים בכולם שיש לו אג'נדות וכו'.

    אחד בשיעור טוען שזה זה גם כלפי ה', דהיינו יש כאלו שמתייחסים לה' כמו שמתייחסים לחבר עם אג'נדות וכו', דהיינו לא באמת בוטחים בו שכל מה שהוא עושה זה לטובה וכו', אלא אני צריך את הכסף שלו אזיי אנסה להתחנף וכו' אך אין כאן קשר אמיתי וחזק על בסיס ביטחון.

    יש לי מילתא דבדיחתא: מיסטר כהן, מקבל טלפון ממיסטר שווארץ, והלה מספר לו, קבעתי לנו משחק גולף וכו' בשבת בבוקר, כהן אומר, לא אני הולך לביהכ''נ ואיני יכול להצטרף אליך וכו'. שווארץ צועק מה, השתעגעת ? כהן מספר לו, אתה מכיר את הרוסי האוליגרך הזה? הוא התחיל לילך לביהכ"נ ואז נעשה מיליארדר. כי הוא מדבר לה' ומצליח.

    שואל שווארץ, מה, אתה מאמין בזה? אתה הולך לספר לי שאתה הולך לדבר עם ה' בבית הכנסת? אתה הרי אטאיסט?

    עונה לו מר כהן: לא לא! לא תפסת. הרוסי הולך לבית הכנסת לדבר עם השם, ואני הולך לבית הכנסת לדבר אליו!.

    אמר לי פעם תרפיסט גדול, שההבדל בין זוגיות טובה ללא, זה לא משנה כמה קונפליקטים יש להם, אלא ההבדל זה בריפוי שמצליחים לעשות אחד עם השני לאחרי המריבה, אם יש ביטחון אחד לשני ואימון ואהבה אזיי אפשר לרפאות ולשחזר מה שהייתה כטעות וכדו'. אפשר ללמד זכות על השני.

    ביטחון זה להבין שה' הוא לפחות כמו חבר אמיתי שאפשר לבטוח בו.

    כמו אוהב נאמן אתה בטוח שהוא יעשה לך הכל מה שאתה צריך וכו' ואז  ממשיך עליו מדת החסד והאהבה כמ''ש והבוטח בה' חסד יסובבנו. אתה רוצה אהבה? תייצר את זה. הרמ''ע מפאנו אמר, גן עדן וגיהנם מתחיל כאן. אני מייצר את זה. כמו אצל יעקב אבינו כשנכס לקבל את הברכות מאביו יצחק כתוב (בבראשית כז' כז') ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו, ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', פירוש רש''י "וירח וגו'" - והלא אין ריח רע יותר משטף העזים אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן, דהיינו יעקב יצר סביבו את הגן עדן. ואצל עשיו לעומתו אצל עשיו הי הריח של גיהינום.

    יש על זה סיפור נפלא שנדפס ברשימת שמעון הכופר.[1]  הסיפור הוא על אחד בשם שמעון ליליינטל (לילענטהאַל באידיש), ומכונה שמעון הכופר. היה משכיל נסתר שנשלח לוילנה על מנת להעביר את טובי הנערים בה לתנועת ההשכלה ולבסוף גורש מוילנה לאחר שאדמו"ר הזקן גילה לחסידיו בוילנה על מהותו.

    בהיות שבמשך תקופה ארוכה לא הצליחו המשכילים לחדור אל חוגי החסידים, הם חיפשו ציר מיוחד שיצליח לחדור אל מחנה החסידים, ולנסות למצוא את נקודות התורפה שלהם, על מנת להבקיע את חומת ההתנגדות להשכלה ולמשוך את צעירי החסידים למחנה ההשכלה.

    למטרה זו נבחר שמעון הכופר ורימה קהל גדול מיראי השם, כי כך היה נראה בחיצוניות.

    לבסוף הגיע לליאזנע, והשתדל לרמות את החסידים שהוא מגיע מעיר זאמוט, והוא מלמד דרדקי וכו'. נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הזקן. אדמו"ר הזקן שאל אותו למעשיו, והוא ענה שהוא מלמד תינוקות. שאל אותו בעל התניא איך הוא מפרש ויחרד יצחק חרדה גדולה ומביא רש"י מחז"ל שראה גיהנום פתוחה תחתיו? ושמעון הכופר שהוא מדלג על זה, מכיון שהוא לא רוצה "להלאות את מוחות הילדים הצעירים בדברי אגדה".

    אדמו"ר הזקן נשען על ידיו למשך מספר רגעים, ולאחר מכן התחיל להסביר לו דברי חז"ל.

    כשיצחק שאל עשו מי אתה, הוא ענה אני עשו בכורך. והנה האמת היא שהוא מסר ומכר הבכורה ליעקב. א"כ הוא שיקר. וכשמישהו משקר הנה הוא יוצר הגיהינום סביבו. הוא חי באוירה של גיהינום (כי ג"ע וגיהינום זוהי יצירה של האדם עצמו, וכמו שנתבאר בתניא פרק לט, וכן בלקוטי תורה פינחס מאמר צו את בני ישראל גו', ושם מביא הפסוק לעבדה ולשמרה, שהאדם יוצר ג"ע שלו על ידי עבודתו, כי ג"ע הוא זיו וגילוי התורה והעבודה שלך).

    וסיים רבינו הזקן: "כשאדם בא מוילנה ואומר שהוא מזאמוט. כשאותו אדם אומר שהוא מלמד תינוקות של בית רבן ובפועל הוא מעביר אותם למולך ההשכלה - הרי שגיהנום פתוחה מתחתיו..."

    קלונו נתגלה והמסווה הוסר, ושמעון הכופר רצה לברוח כל עוד נפשו בו, אלא שבצאתו מחדר היחידות הכריחוהו החסידים לרקוד יחד עמם את מחול היחידות,  ורק לאחר מכן שחררוהו לנפשו, כשהוא אורז במהירות את מטלטליו ונעלם.

    לאורך כל התקופה כתב שמעון הכופר לידידיו את קורותיו ומסקנותיו מאותו מסע, בהם הוא מגיע למסקנה כי המשימה לחדור לחוגי החסידים הינה בלתי אפשרית.

    אחד שמשקר אזיי חי בגיהינום, וכן ההיפוך. וזהו "כמים הפנים אל פנים". אתה יוצר את החיים שלך בעצמך!

    כשאתה חי עם אהבה וביטחון, אתה יוצר חיים כאלה. אתה ממשיך מדת החסד והאהבה. הבוטח בהשם חסד יסובבנו, הוא מוקף לגמרי מחסד. וכפתגם רבינו הצ''צ: טראכט גוט וועט זיין גוט, דהיינו זה באמת קורה כשאתה חושב טוב אזיי יהיה טוב, זה מייצר טוב מה'. כי מה שקורה כאן למטה אזיי זה כך למעלה ג''כ...

    המשך יבוא ביום שני הקרוב בעז''ה.

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • EW

    esther wilhelm -4 years ago

    Wonderful But?

    Wonderful and true. How is it however that Moshe Rabenu did not manage to overcome all his opponents -- Dasan, Avirom, Korach, Misslonenim, Meraglim, Mapilim, etc etc?

    l am asking from a practical place. l do find it hard to belive that all hate and jelousy could be eliminated through the love in my heart?

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • S

    Sara -4 years ago

    I know you get thousands of contacts and messages from people daily. But I just couldn't help this one. 

    Talk about mirror images, the Chassidus class today. I got this video from someone yesterday. (timely huh?)  I know you for sure know the story, but for me it was brand new. Made me cry in such a good way.

    https://www.youtube.com/watch?v=vvpB6Pput4M

    All my best Always!!

    Reply to this comment.Flag this comment.

  • MI

    Moshe Isenberg -4 years ago

    Gottman

    The marital bank account idea from John mordechai gottman.

    Tracht gut vett MACHEN gut.

    But here is the question: What happens if a happy face faces a sour face? Who affects whom? Does hot beat cold as in kashrus? Top beats bottom?

    Reply to this comment.Flag this comment.

Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #3

Rabbi YY Jacobson

  • July 25, 2019
  • |
  • 22 Tamuz 5779
  • |
  • 1500 views

Dedicated by TheYeshiva.net in the loving memory of HaRav Hagaon Reb Reuven ben Reb Shmuel Yom Tov Scheiner Zt”l, Rosh Mesivta Torah Vodaas, who passed away on Monday, 19 Tamuz, 5779

Related Classes

Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY

Join our WhatsApp Community

Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Picture of the authorPicture of the author