Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #2
Rabbi YY Jacobson
824 viewsListen to the class on the phone
Call +1 (845) 201-1933
When prompted, dial the ID number below.
Dedicated by TheYeshiva.net in the loving memory of HaRav Hagaon Reb Reuven ben Reb Shmuel Yom Tov Scheiner Zt”l, Rosh Mesivta Torah Vodaas, who passed away on Monday, 19 Tamuz, 5779.
This class was presented on Wednesday Parshas Pinchas, 21 Tammuz, 5779, July 24, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Maamar Reb Hillel Eisa B'Psikta #2
Rabbi YY Jacobson
Dedicated by TheYeshiva.net in the loving memory of HaRav Hagaon Reb Reuven ben Reb Shmuel Yom Tov Scheiner Zt”l, Rosh Mesivta Torah Vodaas, who passed away on Monday, 19 Tamuz, 5779.
Join our WhatsApp Community
Join our WhatsApp Community
Please leave your comment below!
Joe -3 years ago
No sin??
Doesn't Rashi say near the BEGINNING of shemos that Moshe was wondering why the Jews were deserving of this punishment, but 'now he sees they have slanderers amongst them', and suddenly it became understood by Moshe.... or something to that effect... ????
(not sure if you addressed this as I haven't heard the last 10 minutes of the class yet)
Reply to this comment.Flag this comment.
Anonymous -5 years ago
Why does Hashem not answer "al rishon rishon v'al achron achron"?
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריא-ל יהודה הכהן ענגיל -5 years ago
שיעור יום ד פינחס כא תמוז תשע"ט, מאמר רבי הלל איתא בפסיקתא שיעור ב
ב''ה. יום ד' פר' פינחס תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך ספרי בעל התניא והשו''ע ותלמידיו.
השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
מאמר ד''ה איתא בפסיקתא מאת מורינו הרב המאוה''ג חסיד ועניו ירא אלקים מרבים כקש''ת מו''ה הלל הלוי נ''ע מפאריטש.
בס''ד, מאמר מר''ה, והניחו על המכתב הרב רבי דוב זאב קאזעווניקאוו נ''ע אב''ד יעקאטרנסלאוו
אספר קצת על החסיד רבי הלל שאמר מאמר זה.
מספרים על הצמח צדק שאמר שיש לו 2.5 חסידים, החצי אומרים שזה היה ר' הלל, כי הוא היה חצי רבי. אז שמעתי פעם מר' יואל הכהן כהן בפאברענגען, שזה לא מה שאתם חושבים, אלא המציאות שלו היה כ''כ בטל לרבי ברמה של עבד מלך מלך. כפי שדיברנו לאחרונה, שביטול ע''פ הרא''ש שזה הופך להיות כהיתר ממש. והוא כ'כ היה נאמן שהתבטל לרבי לגמרי. ר' הלל כתב הרבה מאמרים על פי דרך האדמור הזקן וממלאי מקומו אדמו"רי חב''ד. נדפסו בספר פלח הרימון.
רבי הלל השתוקק לראות את בעל התניא כל הזמן, אבל החסירו בכל מקום שבא לשם, עד שהתחכם והקדים והתחבא מתחת למיטה בחדר שבו היה בעל התניא אמור ללון. הוא היה גאון אדיר, בנגלה ובנסתר, והכין שאלה על מסכת ערכין, ואז האדמור הזקן כשנכס לחדר הוא התחיל לומר בניגון: ווען א יונגערמאן האט א קושיא אין מסכת ערכין, דארף ער זיך פריער אלייך מעריך זיין. כלומר, כשאברך יש לו שאלה במסכת ערכין שיעריך את עצמו קודם.
ור' הלל התעלף, ועד שהתעורר, כבר נסע משם רבינו הזקן. והבין שמן השמים לא רוצים שיפגוש אותו.
נמצא, ששמע ווארט מרבינו הזקן, אבל אף פעם לא זכה לראותו.
ובהמשך נהיה חסיד של המיטעלער רבי והצ''צ. הוא היה מגדולי חב"ד, ועד היום מושא שמו בהערצה, וגם הרביים בחב"ד הזכירו אותו תמיד בדרך ארץ נפלא.
הרבי מליובאוויטש בי"ט כסלו תשמ"א עשה סיום על ערכין וסיפר הסיפור. אבל בפעם אחרת, כמדומה בשנת תש"י, הסביר עמקות הסיפור.
לפום ריהטא שזה סתם ווערטל, וגם אינו מובן כל צרכו. וכי למה צריך לערוך את עצמו אם יש לו שאלה על מסכת ערכין? וכי אם יש לי שאלה על עירובין אני צריך לעשות עירוב, ואם יש לי שאלה על בכורות אני צריך להיות בכור?! אתמהה.
והסביר רבינו, שערכין זה מצווה מיוחדת שתלוי בגיל, דהיינו הערך של משה רבינו והערך של יהודי פשוט הינו היינו הך, אם הם בגיל המתאים, וזה חידוש נפלא. ויתכן לשאול איך זה?! הרי אני לא בערך אחד עם פלוני אלמוני שהוא ירוד במאד?!
על זה אומר רבינו הזקן, אם יש לך שאלה על ערכין, תעריך את עצמך תחלה. ואז תראה כבר שיש להשני מעלות שאין בך.
המשנה אומרת "הוי שפל רוח בפני כל אדם", בעל התניא שואל בתניא (פרק ל), מה ההסבר? אל תדין חברך עד שתגיע למקומו ובמילא אילו הייתי במצב שלך ג''כ הייתי מתמודד עם הדברים האלו וכו' ולכן הוי שפל רוח.תמיד צריך לבדוק במקומות שהיכן יש לי התמודדות קשה, ואז יתברר לי שבמקומות שיש לי מלחמה עצומה כזו גם אני נכשל.
השפת אמת כותב "ולמקומו לא תגיע".
ועוד זאת: העצם והפנימיות של יהודי תמיד זה אותו דבר. הרבי היה אומר שאפי' אם יש לך 9 משה רבינו א''א לומר קדיש וכו' לעומת 10 יהודים פשוטים.
זה נקרא להעריך את עצמך ואחרים בפרספקטיבה נכונה.
(הוספת הכותב עזריאל ע.: כך היה הרבי חי באופן פרקטי ברמה של יום יום ושעה שעה, ממש ללא משחקים ואג'נדות כאלו ואחרים, למשל ניתן לראות איך שמלכת היופי מישראל הגיע לערך בשנת תנש"א לקבל ברכה מהרבי, בזמנו זה היה ביג דיל. והרבי בירך אותה בדיוק כפי שמברך ילד ילדה בחור בחורה צעיר צעירה רב או אדמור, הוא לא הזיז אפאף ואפי' נתן לה שליחות (לאחר שמישהו הסביר לרבי את היחוס שלה) בזה שהסביר לה מה פירוש שקר החן והבל היופי אישה יראת ה' היא תתהלל, שהיא תסביר את זה לסובבים. כי הוא באמת היה חי עם כל אחד אחת בגובה עיניים של ממש, וזה לא סתר זה שידע שהיה לו שליחות לקרב, ללמד, ליזום פרויקטים, ולחזק כל יהודי או כל בן אדם באשר הוא שם).
חוזרים למדרש: משה שואל למה יש גלות מצרים, הרי לא נאמר כאן שהיו איזו עונות קודם? והרי אין יסורים בלא עון, כפי שכתוב בגמרא במסכת שבת.
ואכן זהו המבנה של ספר בראשית: חורבן מגיע רק בעקב עוונות ושחיתות ורציחות וכו'. עיין ערך עץ הדעת, קין, מבול, הפלגה, סדום, וכו'. וזה מה שמשה שואל בספר בראשית לעומת ספר שמות, מה זה האפליה הזו? בספר שמות אין שום מדת הדין והצדק. פתאום היהודים משתעבדים, וכל כך למה?!
ואז משה שואל למה זה כך? וה' עונה ויאמר אליו אני ה' שהוא מדת הרחמים.
וכאן המקום להדגיש החידוש הגדול שרואים כאן, שפתאום ה' אומר למשה שהרבה פעמים אנו לא יודעים למה זה כך וזה כך, כי זה לא תמיד אודות עונות וחטאים. המשנה בפרקי אבות אומרת, אין בידינו לא משלות הרשעים ולא מיסורי הצדיקים, והדיוק הוא אין בידינו (ונת' באגרת התשובה פרק ד ואילך). לא תמיד מבינים סוד היסורים של צדיקים והצלחה של רשעים. (כמו''כ למדנו במאמר וזה מעשה המנורה בלקו"ת בהעלותך שכל העניין של מצרים זה נעשה בגלגול ולא באשמתם, כך כל מצב שיהודי נמצא במצרים, ולא משנה אם זה ברוחניות או בגשמיות, בריאות או פרנסה, חינוך או שלום בית וכדו', עליו לדעת שזה לא תמיד באשמתו, בגלל חטאיו. כמובן שהוא צריך לעשות כל מה שבידו לצאת ממצרים ולהרבות בתפילה, בצדקה ברחמים ובתחנונים כפי יכולתו, ולפשפש במעשיו ולתקנם, ועי' רמב"ם הלכות תעניות שזה אכזרי להגיד שזה רק מקרה נקרית, ובודאי יש בזה תכלית אלקית, אך זה לא בגלל סיבה ותוצאה שהוא רשע וכדו' כאמור.
וה' מסביר למשה, הגלות הזה יש הסבר אחר לגמרי, אני ה'. זה לא מדת הדין, עונש על חטא, אלא מדת הרחמים.
וכאן הסביר מה מטרת המדרש, ראה הרשימות של אתמול.
כמו כל דבר בתורה שבכתב צריך הסבר וזה תורה שבע''פ, אם לא מתייחסים לתורה שבע''פ א''א להבין כמעט שום מצוה, כמו תפילין, ברית, יוה''כ, שבת וכו'. ואפי' אין נקודות בתורה שבכתב, למשל לא תבשל בחלב אימו, איך נידע עם זה השומן או חלב וכו'. או למשל שחיטה כתוב כאשר צוויתיך פר' ראה, היכן כתוב כאשר צוויתיך? אלא מכאן ראיה שהייתה הסבר בע''פ וכו'.
וכשם שהוא בנגלה כן הוא בנסתר, שיש המסורה שבע"פ שמסביר עומק התורה. לכן צריכים להתייחס לנסתר בדיוק כמו שמתייחסים לנגלה כי שניהם זה דבר ה' שמסביר את התורה שבכתב, נכון שזה התפתח על פני תקופות שונות בהיסטוריה אך זה לא מוריד שום ערך מהאמת לאמיתו ומתורת משה.
ועוד דוגמא, ר' ישמעאל אומר ב 13 מידות התורה נדרשת בהם, זה דרכי לימוד, או 32 מידות ואז אפשר להוציא כל ההלכות. וכן במדרשים ואגדה, ואז יש לך המון מחלוקת.
ולכן צריך להבין את העמקות של כל המדרשים שזה ממש לו סתם אמירה נעימה אלא זה ממש תורת אמת.
ובאמת כוונת המדרש לתרץ כל הדקדוקים הנ''ל שבפ' זו,
דהיינו המדרש בא להסביר ולתת טעם לכל השאלות ששאלנו בתחילת המאמר, איך?
היינו כפל ל' השאלה ושתי התשובות כנ''ל.
יש לציין, הרבה פעמים כשלומדים חומש לא ממש לוקחים את הטקסט בצורה רצינית. ולכן חייבים ללמוד את הטקסט ולעיין בזה, ולהתחבר לזה ולהבין אותו כמו שצריך, כמו הפסוקים בתחילת המאמר למה הרעת וכו', ולמה עכשיו, ולמה זה נהיה יותר גרוע ויש כפל הל'. וה' אומר עתה תראה, הכל יהיה טוב וכו', ואז ה' מתחיל לספר למשה מהתחלה וידבר אלוקים אל משה וכו' וארא וכו' רש''י מסביר שהם אף פעם לא ראו את ההבטחות שלי אך עכשיו עתה תראה, ועדיין קשה למה הרעת? ולא עונה לשאלה, רק מדבר בעניין אחר. כי הרי משה לא רצה בכלל ללכת לפרעה, וה' משכנע אותו תילך וכו' ואז כל המצב נהיה יותר קשה, ולמה? זה אפי' סוג של בגידה כי אתה מקבל המון שכנועים שיהיה בסדר, ואז נהיה המצב יותר גרוע? ולכל זה מגיע המדרש לתרץ. ובכלל משה קיבל את המנה שלו על זה שהוא דיבר קשות, מידת הדין ביקשו לפגוע במשה, אבל כשה' הבין שהוא צועק על הילדים של ה', אז אני ה' מדת הרחמים.
ולהבהיר:
בעניין הסתכל משה בספר בראשית הכוונה שמשה הסתכל על הקונספט של ס' בראשית. לא על הטקסט עצמו כפשוט.
דהיכן מצינו רמז בתורה ששאל משה טעם על הגלות המובא במד''ר הנ''ל ? אך כוונת המדרש לפרש שאלת למה הרעות שקודם למה זה שלחתני, שהיא שאלה על כללות הגלות למה הרעות שיצטרך לגאולה,
דהיינו, השאלה באופן כללי למה הרעות? למה הבאת את כל הרעות האלו, הרי איני מבין, אין סיבה ותוצאה כמו בכל ס' בראשית. ועוד קשה, למה זה שלחתני כשאני לא יכול לעזור בכלל? דהיינו השאלה לא הייתה למה אין גלות, אך כשאתה מדבר על גאולה למה אתה מחמיר גלות?
והיינו כנ''ל שלוא מצא החטא שראויין לעונש זה, וע''ז נאמר נטלתי ס' בראשית כנ''ל. ויש מדת הדין, וכאן איני רואה שום חטא שמצדיקה את מדת הדין למה?
ואח''כ שאל שאלה שני' ומאז באתי כו', היינו למה בסוף הגלות כשמתעורר הגאולה נעשה הגלות בתוקף יותר בגשמיות ורוחניות, כמבואר בכתוב תבן אין ניתן כו', וברחניות ג''כ לא הי' בכל אריכות זמן הגלות הסתר אלקות כזה בהתגברות חוצפה יתירה על משה שגילה שם הוי' לקרוא אותו בשם שקר, וכמ''ש ואל ישעו בדברי שקר, נמצא שרצה להכחיש מציאות אלקות לגמרי. וכן במה שאמר נרפים אתם כו' וכדמתרגם אונקלוס בטלנין אתון כו',
והוא טענת כל האפיקורסים שאומרים כדי להנצל מעול מלכות ומעול דרך ארץ ע''כ בודים מדעתם ענין מלכות שמים.
כמו להבדיל קארל מארקס היה אומר הדת הוא הסם לההמונים כו' הוא היה חי בדיוק באותו תקופה בסביבות 1860.
וזה מה שפרעה טען למה הוא מגדיל את הגלות וכו'.
ובאמת לא מצינו כזה בכל אריכות זמן הגלות, אדרבה פרעה הראשון הודה לשם אלקים כמ''ש אחרי הודיע אלקים אותך כו'. דהיינו הפרעה הראשון ששם את יוסף למשנה למלך הוא הודיע שיש אלוקים וכו'
אבל כאן המצב הרוחני ג''כ נהיה הרבה יותר קשה וכו'. כי יש התעוררות של גאולה אך ההיפוך קרה.
וע''ז היתה התשובה מקודם עתה תראה, פ' עתה דוקא שנעשה ההסתר אלקות בתוקף יותר עד שאין למטה הימנו, יהי' כעת דוקא גילוי אלקות שאין למעלה הימנו, דהיינו זה לעומת זה ברגע שאתה מגיע כ''כ נמוך אזיי אתה מגיע למעלה שאין דומה לו.
עד שכל הקליפות יתבטלו וכולם יודו ויכנעו מפני השי''ת כמ''ש כי ביד חזקה ישלחם וכו' ואח''כ ביאר לו שאין הגלות מדת הדין כמו שסבר משה רק מדת הרחמים.
דהיינו עכשיו תראה מה זה גאולה, זה הולך להיות משהו מאוד מיוחד, למרות שזה נראה אלוקים, אבל אני ה' מדת הרחמים.
כמו הלץ שלם עליכם, אומרים ה' יעזור, אזיי אמר אני צריך שה' יעזור לפני שהוא עוזר.
וזה מה שה' הסביר לו עתה תראה. כל זה בגלל הגאולה.
ועדיין צריך להבין למה, כי הרי בן אדם יכול לומר לא מעיקצך ולא מדיבשך, אם מדובר בחטא אזיי אפשר להבין שהעונש זה בכדי שיפשפש במעשיו וכדו', אך אם אין חטא למה כל הגלות הזו? ואותה שאלה זה למה כל הגלות הפרטי על דברים שאין בהם חטא ועל לא עוול בכפם?
המשך יבוא מחר בעז''ה.
Reply to this comment.Flag this comment.
Kalman -5 years ago
Reply to this comment.Flag this comment.
Rabbi YY -5 years ago
Reply to this comment.Flag this comment.