The Journey Back to Oneness
Why Yaakov Has to Outsmart Eisav Twice
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #5
- July 22, 2019
- |
- 19 Tamuz 5779
Rabbi YY Jacobson
422 views- Comment Call-in
MP3 MP4 Source Sheets - Copy Embed
Dedicated in the loving memory of Rabbi Nachum Muschel, who dedicated his life to education, in honor of his 4th yartzeit on 18 Tammuz, by Dr. Michael and Liz Muschel.
Class Summary:
This class was presented on Monday Parshas Pinchas, 19 Tammuz, 5779, July 22, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #5
Rabbi YY Jacobson
- July 22, 2019
- |
- 19 Tamuz 5779
- |
- 422 views
Dedicated in the loving memory of Rabbi Nachum Muschel, who dedicated his life to education, in honor of his 4th yartzeit on 18 Tammuz, by Dr. Michael and Liz Muschel.
Related Classes
.jpg)
Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY
Join our WhatsApp Community
Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Please leave your comment below!
moshe from boston -4 years ago
wonderful
Of course you do hear from many people how much they enjoy your warmth and fire and teaching on a daily basis.
So I just want to add my own thanks and appreciation for uplifting me and many many more Yidish Neshamot.
Wishing you and your family all the brachot ad beli dai.
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריא-ל יהודה הכהן ענגיל -4 years ago
שיעור יום ב' פינ חס יט תמוז תשע"ט, לקוטי תורה מאמר מה טבו שיעור אחרון
ב''ה. יום ב' פר' פינחס תשע''ט – שיעור עמוק בחסידות בשילוב דוגמאות פרקטיים מתוך הספר "לקוטי תורה" לבעל התניא והשו''ע.
השיעור נמסר ע''י הרה''ג והחסיד פה מפיק מרגליות ה''ה מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט"א. תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
לקוטי תורה פרשת בלק דף עד, א. מאמר מה טובו אוהליך יעקב וכו'.
והנה חזרה בקצרה מה שלמדנו בימים האחרונים.
כאמור בפרק א. כשה' הוסיף לאברם אות ה' ושמו כעת אברהם אזיי כך הוא נשאר מכאן ואילך, ואילו אצל יעקב אפי' אחרי שנקרא ישראל, עדיין התורה משתמשת עם השם של יעקב, וצריך להבין את ההבדל. כי יעקב זה בחינת יעקבינו פעמיים וכו', עשו אמר את זה ליצחק שיעקב יעקבינו פעמיים. את בכורתי לקח ואת ברכתי לקח, בכר וברך זה אותם אותיות, רק בשילוב אחר.
ולהבין זאת, בעל התניא הסביר כדרכו בקודש למה בכלל יש עוה"ז, הרי בגן עדן היה כ''כ טוב. יש התשובה הכללית שהנשמה יורדת לעוה''ז כדי לקבל גן עדן ועוד וכו'. אך יש את התירוץ האמיתי, דהיינו הנשמה באה לעוה''ז בכדי להיות בעל תשובה, כמאמר חז''ל, במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, ויפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים דוקא בעולם הזה יותר מכל חיי עוה"ב וכו'. מה ההסבר? כי למעלה הנשמה היה צדיק גמור וכו', כי הוא דבוק במקור וכו'. והמטרה בעה''ז להיות בעל תשובה. ומה זה תשובה? ואז הסביר שיש 3 שלבים, סור מרע ועשה טוב ובקש שלום ורדפהו.
ואפשר להבין למה בעוה''ז צריך תשובה, הואיל שיש בעוה''ז פירוד וטראומה כי הנשמה מגיע מ''אין'' ליישות, ואפי' הוא צדיק גמור אזיי יש מי שאוהב כי יש זה יישות, ולכן צריך להתגבר על הריחוק העצום הזה, שזה המשיכה לתשובה. לעומת זאת למעלה הכל בסדר, כי הוא נמצא בדביקות תמידית וכו'.
כל החיים בעוה"ז זה למצוא את הנתיב לתשובה, היינו שיש ריחוק מהמקור וצריך אני "לשוב" לשרשי, לביתי האמיתי, להמקור שלי. דע מאין באת, אני הגעתי מ"אין".
ובזה גופא יש ג' שליבות, שהן שלש מדריגות בעצם בתשובה, ומקבילות לשלש שכבות שונות של מודעות.
יש את הסור מרע, ולאחמ"כ יש את העובד אלוקים והעשה טוב, היינו להתחבר עם ה' יותר מהטבע, ששרשו בבמלא כל עלמין. וכפי שהסביר בגמ' חגיגה, עובד אלוקים זה ללמוד 101 פעמים, 100 פעם היה דבר רגיל. אך 101 פעמים, לזה נדרש כבר לצאת מאזור הנוחות, וזה כמו ללכת את המייל הנוסף, וזה חשוב מאוד כי זה נגד העצלות וכו'. יעויין תניא פרק טו באריכות.
והשלישית זה כל ימיו בתשובה, להתגבר על הריחוק.
ואל תהי תשובה זו קלה בעיניך, כי אדרבה, מי שיותר גבוהה נופל למטה יותר, ואדם הוא עץ השדה הפירות שנמצאים למעלה נופל הרבה יותר רחוק, כפי שאמר בשם המגיד שמחשבות זרות של צדיק הרבה יותר מזיק למעלה מאשר יהודי פשוט.
וזה קדש לי כל בכור, שזה כפוליים, ב' כ' ר', דהיינו אין בכור אם אין אבא אימא, דהיינו צריך שתיים. הבעש''ט אומר כל דבר אפשר לעשות ללא חשק חוץ מפרו ורבו דהיינו אין קישוי אלא בדעת (למרות שהיום אפשר ללא זה, IVF וכדו')... וזה בריאה זה 200 יצירה זה 20 עשייה זה 10..דהיינו עשייה הכל זה נקודה יחידות, יצירה זה כבר כפול. ובריאה זה תמונה מושלמת.
במצרים הפרידו את הכפוליים אני עצמי ואין אלוקים אין אבא ליקום, וקדש לי כל בכור, הכוונה שתחזירו בחזרה את הקונספט של בכר. לכן מתו כל הבכורים במצרים.
תשובה זה לחזור לאין, ורואים את זה אצל יעקב, שיעקב לוקח את הבכורה והברכה של עשיו, בכדי להחזיר אותו למקור.
ה. וזהו מה טובו אוהליך יעקב. הברכה כל כך חשוב ונכון ולכן אנו כל בוקר מתחילים בפסוק הזה
פי' הב' תשובות של סור מרע ועשה טוב הם בחינת יעקב, יו"ד עקב, כי הם בחי' מעשה להיות סור מרע ועשה טוב שעי"ז ממשיך היו"ד בבחי' עקב.
יוד זה השם, עקב זה החלק התחתון של אדם וזה מלאך המוות של הגוף, כי אין שם הרבה זרימת דם, לכן צריך להביא את היוד אפי' למקומות נמוכים שביותר.
וגם יעקב בכל מקום היינו ז"ת וישראל לי ראש הוא בחינת מוחין ג' ראשונות וכמ"ש בלק"ת ס"פ ויצא (הספר של האר''י ז''ל יש לו ספר לקו''ת) והנה בכ"מ הז"ת (זיי'ן תחתונות שזה ה 7 מידות האחרונות) נק' בשם יעקב כו' וז"ת הוא בחי' רוח ונפש. וג"ר הוא נשמה וע"כ ב' תשובות הראשונות דנפש ורוח הם בחינת יעקב וזהו ויעקבני זה פעמים היינו ב' תשובות הנ"ל. סור מרע ועשה טוב, של נפש ורוח.
ונק' אוהליך, אהל הוא בחינת מקיף, כי ע"י המצות נמשכים מקיפים, דהיינו סור מרע ועשה טוב זה רק לבושים אבל עדיין אין מתלבש בתוכו בבחינת פנימיות ממש שלהיות ההמשכה בפנימיות ממש הוא ע"י התורה. רק התורה יכולה להמשיך בפנימיות של ממש.
וכנודע מענין קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך, שע"י המצות נעשה בחי' קדושין, שהוא רק המשכת אור מקיף מבחי' סוכ"ע וכמו טבעת קדושין כו' וע"י התורה הוא ההמשכה בבחינת פנימית ביום חתונתו זו מתן תורה המשכת טפת ח"ע (חכמה עילאה) כו'.
בזמנו היה אירוסין וקידושין/נשואין, והיה 12 חודשים בין האירוסין והקידושין/נישואין. וכו'. האירוסין זה הטבעת דהיינו בחינת מקיף או אור מקיף, (למרות שאפשר בכמה דרכים לקדש אך זה לפי הזוהר). ובשלב השני יש המשכת הטיפין שזה אור פנימי, וזה קדשינו במצוותיך ותן חלקינו בתורתיך. תורה זה ותן חלקינו בתורתיך, שזה פנימי והמשכה הפנימיות להפוך להיות אחד, כשעושים מצווה זה קידושין, אשר קידושנו במצוותו וזה אור מקיף, שלב הב' זה פנימיות ותן חלקינו בתורתיך, זה צריך להפוך להיות החלק שלי ולהפוך את זה לחלק ממני. כמו הטיפת זרע מגיע מהדעת ומהמחשבה, ולכן יש את החלק הכי פנימי והעמוק של הילוד שזה ה DNA ופנימיות ועצם הנפש, לכן שז''ל מאוד חמור וכו' ואין כאן מקום להאריך אך זה לא דבר שמה בכך כי ברגע שמבינים כל זה מבינים ג''כ את רגישות העניין וזה נותן אור פנימי על כל הקיום שלנו כחלק אלוק ממעל ואחריות על היקום כולו.
ובכל שידוך צריך שני הדברים: הטבעת, אור המקיף, והיינו התחייבות כללית למשהו שלמעלה ממני. שזה מבטיח הנצחיות. ואח"כ יש האינטמיות, הדביקות הפנימית, וזה ללא זה לא טוב כידוע ורואים בחוש.
תורה זה חכמה עילאה כביכול ה' מכניס את הטיפה לתוכינו.
וביום חתונתו זה מתן תורה, דהיינו הדביקות והמשכת טפת ח''ע.
מצווה זה לבוש, תורה זה המשכת הטיפה.
מה טובו אוהליך שזה מעקיף ויעקבינו זה פעמיים , סור מרע ועשה טוב עובד אלוקים פעמיים זה אוהליך.
והנה ע"י סור מרע נמשך שיהי' בחינת אלקינו וע"י ועשה טוב בחינת גילוי שם הוי'. אכן גילוי זה בבחי' מקיף ואוהל. וזהו ויעקב איש תם יושב אוהלים היינו ב'
עד דאוהלים הנ"ל דהמשכת דהוי' אלקינו כו'. ופי' מה טובו היינו כשהוא בבחינת מ"ה וביטול ואינו נראה ליש. דהיינו מה טובו, מה טוב? זה בבחינת ונחנו מה דהיינו ביטול לאין.
וכמ"ש והצנע לכת עם אלקיך אזי הם טובו כדכתיב כי טוב ארז"ל כי טוב לגנוז, היינו בחינת והצנע לכת כו' דהיינו מה עושה משהו טוב, זה ללא יישות בבחינת מה.
(וכמ"ש במ"א שהחסדים המכוסים הוא בחינת עץ החיים ומהחזה ולמטה ששם התגלות נק' עה"ד כו' ועמ"ש בביאור דאלה מסעי בענין מ"ב מסעות כו')
ועמ"ש בד"ה יבל הוא בענין אבי כל יושב אהל כו'. משכנותיך ישראל. פי' שבבחינת ישראל הוא שוכן בבחי' פנימית ממש ולא בבחי' אהל ומקיף לבד.
והיינו ע"י עסק התורה וכמארז"ל משחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה.
נמצא שהתורה היא בחינת השראה פנימית כמו ושכנתי בתוכם.
וזהו ענין ישראל לי ראש שבראש הוא גילוי המוחין. כמו האברים הפנימיים, ותורה וכו'.
וכללות חיות הנפש בבחינת פנימית.
מה שבשאר האברים הוא רק בבחי' מקיף כמו המחשבה שהיא מאיר גם ברגל שתיכף כשעולה ברצונו ומחשבתו לנענע רגלו תתנענע הרגל וא"צ שהות כלל.
אין זה אלא מפני שהמחשבה מאירה גם ברגל, אבל אעפ"כ הארה זו היא רק בבחי' מקיף שאין הרגל משיג מהות המחשבה. למשל עם ח''ו אחד נקטע לו הרגל ל''ע, אזיי הרגל מת אין לו שום מחשבה כשלעצמו לעומת הראש ממשיך לחשוב וכו' אפי' ללא הרגל.
אבל בראש ובמוח מאיר המחשבה בבחינת גילוי בפנימית כו'.
ועד"ז נק' יעקב יו"ד עקב שע"י המעשה מאיר אור הסוכ"ע בבחינת מקיף. אבל ישראל לי ראש ע"י עסק התורה מאיר ומתגלה אור הסוכ"ע בבחי' פנימיות ממש כו'.
Reply to this comment.Flag this comment.