The Purpose of Life Is to Become a Baal Teshuvah
All Sin Comes from the Void that G-d Is Not Inside of Me
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #1
- July 15, 2019
- |
- 12 Tamuz 5779
Rabbi YY Jacobson
1141 views- Comment Call-in
MP3 MP4 Source Sheets - Copy Embed
Class Summary:
This class was presented on Parshas Balak, 12 Tammuz, 5779, July 15, 2019 at the Ohr Chaim Shul, Monsey, NY
Likkutei Torah Balak Maamar Ma Tovu #1
Rabbi YY Jacobson
- July 15, 2019
- |
- 12 Tamuz 5779
- |
- 1141 views
Related Classes
.jpg)
Please help us continue our work
Sign up to receive latest content by Rabbi YY
Join our WhatsApp Community
Ways to get content by Rabbi YY Jacobson
Connect now
Please leave your comment below!
עזריאל ענגיל -4 years ago
תמוז - ראשי תיבות, זמני תשובה ממשמשים ובאים.
Reply to this comment.Flag this comment.
עזריאל ענגיל -4 years ago
שיעור א לקוטי תורה בלק מה טבו ב' בלק' תשעט
ב''ה
יום ב' פרשת בלק חג הגאולה יב תמוז תשע"ט תשע''ט – שיעור בלקוטי תורה מאת הרה''ג והחסיד מוה''ר ר' יוסף יצחק יעקבסאהן שליט'א
תורגם ע''י עזריאל יהודה הכהן ענגעל
פר' בלק דף עב א מאמר מה טובו אוהליך יעקב כו'.
מה טובו אוהליך יעקב כו'. להבין מארז"ל כל הקורא לאברהם אברם עובר בלאו, שנאמר ולא יקרא עוד שמך אברם. אלא מעתה הקורא ליעקב יעקב הכי נמי? שאני התם דהדר אהדריה קרא כו'.
והענין שאי אפשר לבוא ולהגיע למדריגת ישראל כ"א בהקדימו תחלה מדת ומדריגת יעקב. ועיין בפ' וישלח דקע"ד ע""א.
והנה ביעקב כתיב ויעקבני זה פעמים.
ולהבין זה צריך להבין תחלה הקושיא למה ירדה הנשמה לעוה"ז? בכדי שתקבל שכר אח"כ בג"ע, והלא קודם ירידתה היתה בודאי בג"ע והיתה נהנה מזיו השכינה ומהו היתרון ע"י ירידתה כו'?
והנה יש על זה כמה תירוצים.
אך התירוץ האמיתי הוא כמארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וכמארז"ל במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד.
והנה הנשמות קודם ירידתן לגוף הם בודאי צדיקים גמורים. אך זהו היתרון שלהם בירידתן בגוף שנעשים בחינת בעלי תשובה שאז הם למעלה מעלה מצדיקים (ועיין מזה בד"ה אלה מסעי גבי אשר ברא אלקים לעשות כו' ובד"ה ועתה יגדל נא שזהו ענין עומדים
עג ב
ומהלכים ובד"ה מי מנה עפר יעקב ובד"ה את קרבני לחמי כו').
והנה יש שלשה מיני תשובה. האחד היא התשובה תתאה שיהיה סור מרע בתכלית שלא יפגום בעוונות גשמיים במחשבה ודבור ומעשה.
פשוט כמשמעו, "אחד שאל אם יש רמה נמוכה מזה (כי גם הפשוט כמשמעו זה לא דבר שמה בכך והלוואי שכולנו ניהיה בבחינת סור מרע בתכלית), אבל התשובה לכך, היא קודם כל, צריך להפריד ולהבין מה זה תשובה אמיתית ולאחמ''כ להבדיל בין סתם פרופקשן לבין להיות באמת סור מרע בתכלית. אבל באופן כללי תשובה הכוונה, שיש לבן אדם אחריות על החיים שלו והוא עובר ממצב של קרבן למצב של מוביל ומנהיג את החיים שלו על פי ערכים של התורה.
וצריך לעשות תשובה להתחרט על העבר ולעקור את רצונו מן הרע כו' שלא ירצה להפרד מיחודו ואחדותו ית' וכמ"ש לעיל.
והנה אפשר להבין את היסודות של בעל התניא, במקום להתחיל לאיים כעת על שכר ועונש ולהתחיל לשכנע את הלומד בכל מיני שכנועים למה ואיך לעשות תשובה, בעל התניא ישר הולך למקור, והוא פשוט מאוד שאנחנו באמת לא רוצים להיפרד מיחודו ואחדותו יתברך, ברגע שאנו עוברים לשפה וההבנה הזו, אזיי אנו נמצאים כבר בקטגוריה אחרת לגמרי, כי מי באמת יכול לומר שהוא רוצה להינתק ממקור החיים האמיתיים? וכעת אנו יכולים לדון על תשובה אמיתית.
דהיינו מה הכוונה רע? לפי הפשט הנ''ל, פשוט שיהודי לא רוצה להיות נפרד מה', דהיינו בן אדם עשה טעות כזה או אחר וכו', ולכן הוא לא היה במצב של סור מרע, אזיי דבר ראשון עליו לדעת שהוא צריך חרטה באמת, ולעקור את רצונו מלחטוא לרצון של טוב וחיבור לאין סוף ברוך הוא, במצב כזה הרצון שלי כבר לא בניתוק וברע, כי איני רוצה להיות שם.
וזה התשובה הוא בתפלה ע"י אומרו בא"י אלקינו שיומשך בחינת אלקינו בקרבנו.
דהיינו כאמור כמה פעמים, ברכה זה המשכה, ואנו עושים ברכה כדי שהאלוקים יהיה שלנו ובקרבנו.
והוא בחינת ממלא כל עלמין
דהיינו אני מכניס את אלוקינו בתוכי, ואז אחיה עם האלוקים וכל ההתנהלות שלי יהיה מתוך זה, כי כל העוונות מגיע מהפרדה לאלוקים או מחוסר מסויים, או מכאב, וכדו', ומה שחסר, זה האלוקינו, שאני אחד עם האלוקים ולא נפרד ממנו.
כדכתיב בפ' וילך (ל"א י"ז) הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה
פשוט כמשמעו, הואיל שה' לא בקישקס/קרביים שלי לכן אני מגיע לכל העוונות והרעות האלה וכו', כל זה כי האלוקים לא בתוכי. דהיינו תשובה הראשונה זה למצוא את ה' בקרבי, וזה ממלא כל עלמין, וברגע שאני רואה את זה בתוכי אזיי אני מתחיל תהליך של תשובה אמיתית, כי איני רוצה להיות נפרד מה' אלוקינו.
(ועיין מזה בזח"א עמוד ק"ס ושלטין עליה כו' ומאן גרים כו', וברבות סדר נשא פרשה יו"ד דרל"ז א' בענין ומצאוהו רעות רבות כו' ובפרשת ואתחנן דרפ"ט א'). וכתיב כ"א עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלקיכם (בישעי' סי' נ"ט ב'),
דהיינו זה העוון שהוא חושב שיש הבדלה בינו לבין אלוקים.
נמצא העון הוא מסך מבדיל בין האדם ובין אלקינו.
ובמ"א (ובמקום אחר) נתבאר פי' וענין אלקינו שאומרים כן על שם אלקים דוקא, והיינו, משום שכדי להיות אלקי בקרבי, שזהו פי' אלקינו,
אלוקי זה בגלל ההפרדה, אלקינו דהיינו זה שייך אלי באופן פרטי ומותאם אישית אלי, ולא משהו כללי.
הנה זהו אי אפשר כ"א ע"י צמצום
זה הדרך היחידה שזה יכול להיות אישי.
ע"ד צמצם שכינתו בין שני בדי ארון כו'.
דלכאורה אינו מובן הלא מלא כל הארץ כבודו, ואת השמים ואת הארץ אני מלא ולא נזכר ע"ז לשון צמצום, כלל ומדוע גבי בדי ארון ארז"ל צמצם שכינתו?
אך הענין הוא כי הגם שנאמר את השמים ואת הארץ אני מלא, עכ"ז אינו מאיר בהם בבחי' גילוי, כ"א בבחינת העלם שהרי נקרא סתימו דכל סתימין.
אבל בין בדי הארון היה אורו ית' מתגלה בבחינת גילוי.
ולכן רק הכהן גדול יכל להיכנס לקודש הקדשים. כי בכל העולם היה צמצום.
והוא כמ"ש במ"א שבאלקות אין שייך כלל ענין הסתלקות והתפשטות כ"א ענין העלם וגילוי,
שזה הבדל מאוד משמעותי, דהיינו אין מצב של הסתלקות אלא הכל תלוי בהעלם וגילוי.
שבאמת את השמים וכו' אני מלא, רק שהוא בבחי' העלם, אכן בין בדי הארון היה מאיר בבחינת גילוי.
הסתלקות זה שהוא לא כאן והוא נעלם, התפשטות שהוא חזר, וזה אינו, אלא כנ''ל העלם וגילוי.
וכמו עד"מ באדם המחשבה מאירה ברגל ג"כ כדלקמן.
כידוע היום שהמוח יש את מרכז העצבים ויורד לכל מקום, אפי' ברגל.
אך שברגל היא בבחינת העלם ומקיף אבל במוח היא מאירה בבחינת גילוי ממש ולא בבחינת העלם ומקיף לבד, וכמ"ש מזה באריכות בד"ה ויקח קרח.
והנה כדי שיאיר אלהותו בבחינת גילוי אי אפשר כ"א ע"י צמצום שזה הגילוי הוא צמצום אצלו ית'
דהיינו בשבילי יהיה אור גלוי, ובשביל הקב''ה זה צמצום ביותר.
כמו הדיבור עד"מ זהו הגילוי והוא השפלה וירידה לגבי הרב כו'.
דהיינו עבור מורה, בכדי להסביר את הרעיונות וכו', הוא חייב להשפיל ולרדת ולצמצם את עצמו המון שלבים, אבל בשביל התלמיד זה הארה, כך כלפי ה'. למקבל זה גילוי עצום ולמשפיע זה צמצום עצום.
ועד"ז (ועל דבר זה) להיות נקרא אלקינו ממש זהו ע"י צמצום כו'.
זה הופך להיות מאוד אישי, וזה מרגיש שלי לגמרי.
ולכן לא נזכר בחינה זו על כל השמות כ"א על שם אלקים דוקא.
דהיינו רק שם אלקים, יש כל האפשרויות, כמו אלוקינו, אלוקיכם, אלוק כו' כי זה המצמצם האישי של ה'. וברגע שאין אלוק בקרבי, דהיינו אין גילוי בתוכי, ואיני יודע מי אני וכו', אזיי זה מגיע לרוע והפרדה מה'.
וזהו ענין התשובה האחד להיות בחינת אלקי בקרבי
דהיינו זה שלב א. של תשובה שאלוק יהיה חלק ממני, דהיינו כנ''ל שהאלוקים יהיה בגילוי אצלי.
ר' שמחה בונם מפשיסחא או קאז'ניץ מגיד נותן פירוש יפה, כתוב מצאנו רעות רבות וכו' ואמר ביום ההוא כי אין אלוק בקרבי וכו' דהיינו הצרה הגדולה תהיה שהוא יגיד שאין אלוק בקרבי, בבחינת הבעש'ט אנכי אסתיר וכו'.
דהיינו, כל הנושא הזה מדובר בהעלם וגילוי, ואין שום דבר בעניין ההסתלקות. הווה אומר, שהחיבור וההתקשרות כאן כל הזמן, השאלה האם אתה במצב מוכן שהאלוקות יהיה אצלך בבחינת העלם וגילוי, דהיינו האם אתה מוכן ומזומן שאצלך האלוקים יהיה גילוי ממש בקרבי, שזה יהפול להיות ממש אישי שלי.
וברגע שאין אני מרגיש את האלוקי בקרבי שם מתחיל כל הטראומה, הבושה וכו'. כדוגמת האישה שעברה התעללות והיא הפרידה בין הגוף למודעות וכו'. כל הקשיים והרוע זה בגלל שאין אני מאמין שהאלוק בקרבי באמת...
לכן תפקידינו זה להיפתח ולתת להעלם לגלות אצלינו את האלוקים, לשון הרע גם שייך לעצמינו, תשובה, הכוונה זה לגלות שאלוקי בקרבי ולראות ולהרגיש שאני חתיכת אלוקות. ולגלות שכל הכאב בא מהפרדה שלי עם האלוקים. קל לדבר על זה, אך להרגיש ולחוות את זה בחיים זה לא קל, כי ברגע שאני פוגש את המפלצת הזה (טרואמה, טריגער וכדו') אזיי אני אוטומאטי בורח, ולכן אני חייב להישאר שם ולא לברוח. למרות שההסתר בתוך ההסתר. אנוכי הסתר, דהיינו האנוכי גם נמצא בתוך ההסתר.
כל השקרים וכו' מגיעים כי אין אלוק בקרבי. והנה ה' ניצב עליו, מלא כל הארץ כבודו וכו', ברגע שבן אדם מרגיש את זה, זה תשובה. אבל בן אדם בורח כל הזמן מעצמו ומהריאליות, כי הוא מרגיש שה' לא כאן. ולכן הוא צריך שקרים וכו'. וזה מראה שאני חושב או מאמין שאני מקרה אבוד, ולכן אני משקר לעצמי וכו'. כל אלו שיש להם התמכרויות למיניהם זה בגלל שהם משקרים כל הזמן. קשה להם לחיות עם עצמם, והם כל הזמן מתביישים עם עצמם וזה מה שחסר להם, העניין של ממלא כל עלמין...
וצריך עיון והתבוננות, עמקות וביאור בכל הנושא של שקרים עצמיים, זה מקור של כל הרוע וכל ההפרדה בינו לבין האלוק.
וצריך להבין ההבדל בין לשנות בפני דרכו שלום לבין שקר. לשנות בפני דרכו שלום זה לגלות את הפנימיות כי האמת מוסתר והתלבש עם הרבה לבושים, אזיי משנים בפני דרכי שלום ומסירים את הלבושים ומגלים את הרצון ואהבה הפנימית. וזה מה שעושים בשלום בית טוב, מגלים את הפנימיות, כל הקונפליקטים מגיעים משקרים, ולכן צריך לגלות את הפנימיות האמיתית.
ויש להאריך, המשך יבוא בעז''ה.
Reply to this comment.Flag this comment.
Cirel Lipskier -4 years ago
The name Eloikim-personalize
What about the name Alef Daled Nun?
Reply to this comment.Flag this comment.
Moshe -4 years ago
Reply to this comment.Flag this comment.
Aharon Faiman -4 years ago
I heard it said that one can't stand in the place of a baal tschuva cuz they smell bad. Not too nice, huh?
Reply to this comment.Flag this comment.