הישיבה - דף הבית שלכם להשכלה יהודית

How the Alter Rebbe Resolves the Enigma of Shabbos Hagadol

Shlchan Aruch HaRav

54 דקות

2תגובה
התקשרות
האזינו לכיתה בטלפון
שִׂיחָה +1 (845) 201-1933
כשתתבקש, חייג את מספר הזהות שלהלן.
19
MP3
MP4
דפי מקורות
העתק הטמעה

סיכום השיעור:

How the Alter Rebbe Resolves the Enigma of Shabbos Hagadol

תגים

shabboa hagadol

קטגוריות

אנא השאירו את תגובתכם למטה!

A
Awsome -11 שנים לִפנֵי
Shabbat HaGadol
That was just fantastic. This is as powerful as the classic Sicha of how the oil burned on Channukah. Amazing Sicha. More please. That Torah you mentioned is clearly Min Hashomyim and so clear. Wow.
השיבו לתגובה זו.סמן את התגובה הזו.
A
Anonymous -11 שנים לִפנֵי
Long Speeches

http://www.daat.ac.il/encyc...

בספר מהרי"ל (מנהגים) מובא:

דרש מהר"י סג"ל פעם אחת בשבת הגדול שנת קפ"ז לפ"ק, והיא השנה שנתבקש בחדש אלול אח"כ לישיבה של מעלה, תנצב"ה זכותו יעמוד לנו. ופתח הדרשה בק"ק וורמיישא בהאי לישנא: וידבר משה את מועדי (ויקרא כ"ג, מד) ר"ת: והלוי יעקב דורש ברשות רבותיו. אנכי תולעת מאיש ובזוי עם דעתי יוודע. שלשים יום שואלים בהלכות פסח, וסעד ספר הרקח ממשה רבינו ע"ה שעמד מ"החדש הזה" - משמע חדש שלם. וכתב מהרא"ק ראיה דהא עמד בפסח ראשון והזהיר על השני עכ"ל.

ואמר מהר"י סג"ל דהיינו דוקא בזמן הקרבנות לבקר אחר מומין. ואף אשר עתה רבתה השכחה בגלותינו בעוה"ר, נהגו בשבת הגדול להוציא בדרשה חובת ציבור. וזהו אחד מן הטעמים שנקרא "שבת הגדול", על דרך שנקרא יום כיפורים "צומא רבה", לפי שמאריכין בו בתפלה ובתחנונים, כך מאריכין כאן בדרשות, משום דנפישי וחמירי הלכות פסח. והפייט קאמר "להוציא חובת ציבור", אלמא דחובה היא לדרוש.

ולעולם דורשים בשבת הגדול כשאין ערב פסח חל בו, דאז צריכין להקדים ולדרוש. ועמדו רבותינו הפייטנים ותיקנו את סדרם דרך כללות בקוצר, והיה בו די לראשונים. שוב נתמעטו הלבבות, ועמדו פרשנים כגון הר"ר שמואל מפלייזא פי' הפיוט ד"אלהי הרוחות", וגדול א' פי' הפיוט ד"אדיר דר מתוחים". וסמכינא אהא דכל בעל בית ילמוד הסדר, ובעו"ה מרוב טרדות ומיעוט הלבבות גם זה לא נעשה.

לזכר הנס של לקיחת הפסח

במסורת האשכנזית הסבר אחר לשם שבת הגדול: רש"י כורך את השם בשבת שלפני יציאת מצרים. בני ישראל נצטוו לקחת בעשור לחדש ניסן שה תמים, ולשמרו עד ליום ארבעה עשר לחדש, לשם קרבן פסח. העשירי לחדש ניסן של יציאת מצרים היה שבת. המצרים ניסו לפגוע בהם ולא עלה בידם. לזכר הנס הגדול קבל היום את התואר הגדול.

וזה לשון ספר הפרדס המיוחס לרש"י ולשון סידור רש"י סימן שנ"ב:

שבת שלפני הפסח נהגו בני אדם לקרוא אותו 'שבת הגדול', ולא ידעו על מה הוא גדול מכל שבתות השנה, אלא לפי שניסן שבו יצאו ממצרים חמישי בשבת היה, כדאמרינן בסדר עולם, ומקחו של פסח מבעשור היה, בשבת שלפני הפסח. אמרו בני ישראל: הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו' אמר להם הקב"ה: עתה תראו הפלא אשר אעשה לכם. הלכו ולקחו איש איש את פסחו להיות להם למשמרת עד ארבעה עשר יום. כשראו כן המצרים היו רוצים לקום ולנקום מהם, והיו מעיהן מחותכין, ובאש נדעכין, ונידונין בייסורין ובחוליים רעים, ולא הזיקו לישראל. ועל שם שנעשו בו ניסים לישראל נקרא שבת שלפני הפסח 'שבת הגדול'. מפי רבי אברהם נוחו עדן.

גם בתוספות מסכת שבת דף פז עמוד ב ד"ה ואותו יום חמישי בשבת היה כו' - ואם כן ברביעי שחטו פסחיהם ונמצא בשבת שעברה לקחו פסחיהן, שאז היה בעשור לחדש. ועל כן קורין אותו שבת הגדול, לפי שנעשה בו נס גדול כדאמרינן במדרש (שמות רבה תנחומא פ' בא) כשלקחו פסחיהם, באותה שבת נתקבצו בכורות אומות העולם אצל ישראל, ושאלום למה היו עושין כך. אמרו להן זבח פסח לה', שיהרוג בכורי מצרים. הלכו אצל אבותיהם ואל פרעה לבקש ממנו שישלחו ישראל, ולא רצו. ועשו בכורות מלחמה, והרגו מהן הרבה. הה"ד למכה מצרים בבכוריהם.

הטעם שהובא בספר הפרדס מוזכר גם במקורות אלה: מחזור ויטרי (סימן רנט), ספר האורה (חלק ב' סב] דין שבת הגדול), טור אורח חיים (סימן תל), בית יוסף אורח חיים סימן תל.

שבת הגדה = שבת הגדול

יש הטוענים שמכיוון שמנהג אשכנז היה להתכונן לקריאת ההגדה בליל הסדר ולומר בשבת את ההגדה מעבדים היינו עד לכפר על כל עוונותינו, נקראה השבת "שבת הגדה" שם שנשתבש במרוצת הדורות לשם שבת הגדול. השערה זו אין לה על מה שתסמוך.

ראבי"ה (ח"ב - מסכת פסחים סימן תכ"ה) מזכיר את המנהג הזה:

נהגו התינוקות להקדים ולקרות האגדה ביום שבת הגדול . וכענין זה כתוב בסדר רב עמרם. ונראין הדברים שכדי להסדיר בפיהם ויבינו בפסח וישאלו.

והוא ממשיך ומזכיר את טעמו של רש"י בספר הפרדס שהובא למעלה.

"גדול" – שנתחייב במצוות

כאשר קטן נכנס למצוות הוא הופך להיות גדול. המצווה הראשונה שנצטוו ישראל הייתה: "בעשור לחדש הזה - ויקחו להם איש שה לבית אבות". עם ישראל הפך להיות 'גדול מצווה ועושה'.

וכך אומר רבי דוד בן יוסף אבודרהם, מחכמי ישראל בספרד במאה הארבע עשרה בספרו 'פירוש הברכות והתפילות: שלכך נקרא שבת הגדול שהוא שבת ראשון שנכנסו למצוות.

"גדול" – בגלל ראשון של פסח הקרוי "שבת"

יש המבארים כי השבת נקראת השבת הגדול כיוון שאחריה יו"ט ראשון של פסח המכונה אף הוא לפי מסורת חכמים "שבת". "וספרתם לכם ממחרת השבת". כנגד הצדוקין המכחישים את מסורת חכמים, וקובעים כי ממחרת השבת היא שבת ממש, מכנים את השבת שלפני פסח שבת הגדול, לציין שלאחריה יבוא יום שבת נוסף, שבת קטן.

בסידור העתיק לפי מנהג קורפו נקראת גם השבת שלפני חג השבועות "שבת הגדול", ויש בו "סדר לשבת הגדול של שבועות".

השיבו לתגובה זו.סמן את התגובה הזו.
- A
  Anonymous -11 שנים לִפנֵי
  Re: Long Speeches
  
  אבל בסופו של דבר, לפי כל התירוצים האלה, עדיין נשארנו עם השאלה למה זה נקרא "שבת" "הגדול"....
  
  משא"כ לפי ביאורו של הרבי, בדברי כ"ק אדמו"ר הזקן בשולחנו הזהב, זה יוצא כפתור ופרח.
  
  בברכת חג הפסח כשר ושמח
  
  לוי יצחק גרליק
  השיבו לתגובה זו.סמן את התגובה הזו.
  - A
    Anonymous -11 שנים לִפנֵי
    Re: Long Speeches
    
    אכן ות"ח ת"ח על השיעור
    השיבו לתגובה זו.סמן את התגובה הזו.